לכל הכתבות

חינוך ולמידה מרחוק

 

את המונח למידה מרחוק הכרנו עוד טרום משבר הקורונה, אולם בעידן זה, קיבל המושג משנה תוקף ונראה כי מדובר בשיטת לימוד אשר מערכת החינוך חתרו ליישומה עוד קודם לכן, וללא ספק שיטה שתיוותר גם הרבה אחרי שווירוס העטלפים המאיים יחלוף מן העולם.

 

בשל העבר במדינת ישראל הכולל מלחמות ואירועים ביטחוניים, ניתן היה לצפות למוכנות של המערכת המורגלת באירועי חירום. מערכת החינוך בישראל אמנם ביצעה מעת לעת תרגולי למידה מרחוק, כהכנה לימים בהם הדבר יידרש מכל סיבה שהיא, אולם התוצאות בזמן אמת היו רחוקות מלהיות משביעות רצון. הקשיים האופרטיביים והטכנולוגיים לצד חוסר המוכנות הכללי נתקל בתלמידים ובהורים המתקשים להסתגל, והתוצאה הייתה ייצור כלאיים המרתק מורים, תלמידים והורים למסכים לשגרה משונה, הכוללת שיטוט בין מספר מערכות ומעט למידה בפועל.

בשיח עם מורים ואנשי חינוך, הורים ותלמידים, נמצאו מספר אתגרים עיקריים בפלטפורמת הלמידה מרחוק:

האתגר הטכנולוגי- הקושי הטכנולוגי פגש מורים, הורים ותלמידים כאחד, במערכות דיגיטליות לא מוכרות ועתירות בתקלות, כאשר חלק מן המורים הציגו יכולות טכנולוגיות נמוכות ובעצמם נזקקו לעזרה, ללא יכולת וכלים לקבל תמיכה טכנית, ההורים מצאו עצמם מתפעלים תקלות בחיבור, עוברים בין מספר מערכות שחלקן לא מוכרות ולא אחת פשוט מוותרים.

יצירת תכנית לימודים מותאמת- בלמידה הפרונטלית נעשה שימוש במגוון של כלים, תצורות למידה וטכנולוגיות, במטרה ליצור תכנית לימודים מעשירה והישגית, אשר תקנה לילדים את מאגרי הידע וכישורי החיים להם הם זקוקים. בלמידה מרחוק ובפורמט הטכנולוגי המוגבל שנוצר, בחלק ניכר ממוסדות הלימוד הוקצה מקום למקצועות הליבה בלבד, בתהליכי למידה המהווים חזרה ותרגול בעיקר, ותוך קושי מהותי ביצירת למידה אפקטיבית או חדשה, ועקב כך ניתוק מן התכנית הלימודית הקיימת ללא חלופה מבטיחה.

יצירת אינטראקציה לימודית וחברתית- בתי הספר ומסגרות החינוך מיועדים ללמידה, אולם לא פחות חשוב מכך לקיום אינטראקציות חברתיות, השתלבות ורכישת כלים להתנהלות במסגרות חברתיות. כל אלו מאבדים מכוחם בישיבה אל מול המחשב בבית. האפשרות להשתיק כתה שלמה בלחיצת כפתור היא אולי חלומו של כל מורה, במטרה ליצור שקט ואווירת למידה, אולם בפורמט הקיים מדובר בתעתוע ולא יותר, שכן ההשתקה אינה מבטיחה כי התלמיד אכן שקט וקשוב, ויתרה מזאת, מבטלת גם את האפשרות להגיב, לשאול באופן חופשי, ולנהל דיון טבעי. כמובן שגם ההפסקות, שיעורי ההעשרה והפעילויות החברתיות שנמנעו בפורמט הלמידה מרחוק- יצרו את הניתוק החברתי שהשפיע באופן ישיר על מוטיבציית הלמידה.

למידה מרחוק אחרי ימי קורונה

החזרה המדורגת לשגרה והפתיחה המחודשת של גני הילדים ובתי הספר, לא דחקה את נושא הלמידה מרחוק, וניתן לומר כי ההיפך הוא הנכון. הצורך בכלים טכנולוגיים מתקדמים המתכתבים עם צרכי השטח הפך ברור מאי פעם. ניכר כי בין אם מדובר יהיה בהתפרצות חוזרת של הנגיף ובין אם בסיבות אחרות, תלמידי ישראל זקוקים למערך למידה מרחוק אפקטיבי, חווייתי ומהנה, שייתן מענה לאתגרים אותם מנינו, ולקשיים רבים נוספים.

Mic- המרכז לחדשנות מוניציפלית, מציגה פתרונות טכנולוגיים בתחום החינוך, אשר מיושמים בחלקם כבר בישראל, ונותנים מענה לצרכי הלמידה מרחוק, ולשיפור תשתיות החינוך בכלל.

בין הפתרונות ניתן למצוא את מערכת class me- הפועלת בפלטפורמת מובייל, באמצעות אפליקציה המאפשרת תקשורת לימודית וחברתית גם יחד, המצויה בכף ידו של כל תלמיד. המרחב הווירטואלי באפליקציה מאפשר תקשורת ישירה עם מורים מקצועיים, השתלבות בשיעורים במגוון נושאים, קבלת תמיכה פרטנית במחיר חברתי, שיח והעשרה בכתות וירטואליות, כלים למורים ולמנהלים לניתוח רמת הלימוד וליצירת תכניות לימוד מתקדמות ועוד. המערכת פועלת בהצלחה במוסדות חינוך מובילים בארה”ב, ובכמאה וחמישים בתי ספר בישראל.

כחלק מן הרצון להתאים את מערכת החינוך למאה העשרים ואחת, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמת התכנים, דוגמא נוספת המוצגת במרכז הינה של  Eton.News, המיועדת לבסס תהליך עיתונאי אמיתי בקרב תלמידים, ולחבר אותם אל עולם התקשורת, תוך מתן כלים לחקר, לחשיבה ביקורתית, ליצירתיות, לפיתוח יכולות כתיבה וניסוח, לעבודת צוות וכלים חשובים נוספים. האפליקציה פועלת תוך יצירת ממשק דו כיווני בין התלמידים לרשות המקומית, ומאפשרת לתלמידים לחקור את הנעשה בעיר, ואף לפרסם טורים וכתבות בערוצי המדיה המקומיים.

מרכז החדשנות מסייע לרשויות מקומיות בדרכם להטמעת כלים טכנולוגיים מתקדמים בתחום החינוך ובתחומים נוספים, ומהווה גורם מוביל ומתווך בין הרשויות המקומיות לזירה הטכנולוגית והחדשנית העומדת בפתח.