לכל הכתבות

חידון קצר לפסח – מה אתם יודעים על ערים חכמות בישראל?

מאת צוות MIC

לכל הכתבות

שעון קיץ וההשפעות על הרשויות המקומיות

מאת צוות MIC

מדי שנה, החל מחודש מרץ ועד סיומו של חודש אוקטובר, נהוג בישראל שעון הקיץ, בו מחוגי השעון זזים שעה אחת קדימה, ומספקים שעת אור נוספת. בעוד שבאירופה נהוג שעון קיץ 211 ימים בשנה, ובארה"ב 239 ימים בשנה, בישראל עומד שעון הקיץ על 182 ימים בממוצע (התאריכים המדויקים נקבעים מדי שנה).

להלן מספר סיבות ויתרונות למעבר לשעון קיץ:

חיסכון באנרגיה – הוספת שעת אור יום ליממה בשעות אחר הצהריים דוחה בשעה את הצורך לעשות שימוש בתאורה מתועשת וגוזלת אנרגיה. מדובר בחיסכון בתאורת רחוב, ותאורה בכבישים ומתקנים ציבוריים מה שמביא לשיפור היעילות האנרגטית ולחיסכון כלכלי לרשות.
תיירות – תיירות חוץ ותיירות פנים מהוות מנוע צמיחה לכלכלה המקומית. ריבוי שעות אור מביא תיירים אל המתחמים הציבוריים, חופי הים ובריכות השחייה, המסעדות ומתחמי המסחר, מה שמספק דחיפה לכלכלה המקומית.
תרבות הפנאי – הוספת שעת אור ליום תורמת לשיפור איכות החיים ורווחת הפרט, עידוד תרבות פנאי משפחתית וקהילתית. שעון הקיץ מאפשר חיי משפחה טובים יותר, כי כאשר חוזרים מהעבודה ויש עדיין אור בחוץ, יכולים ההורים לצאת לפעילות משותפת עם הילדים. ציבור התושבים מגדיל את הבילוי ותרבות הפנאי במרחבים הציבוריים, מה שמחד גיסא מסייע לעסקים המקומיים ולכלכלה, ומאידך גיסא מצריך מן הרשות המקומית מענה לפעילויות פנאי ובידור במרחבים הציבוריים.
תחבורה – התאמת השעון למדינות אירופה תורמת להגברת הבטיחות בדרכים ולמשק האנרגיה. שעון הקיץ חשוב גם למלחמה בתאונות הדרכים, כי העדיפות היא תמיד לנסיעה באור יום.
תפוקת עובדים – ארגונים מדווחים על עלייה בתפוקת העובדים בשעון הקיץ לעומת ירידה בחורף, כאשר נמצא קשר ישיר בין שעות אור ושמש להשפעה על מצב הרוח, הדינמיות והיעילות של העובדים.
חשוב לציין שלמרות היתרונות הללו במרבית הפרמטרים מדובר בתועלת שאינה ניתנת לכימות ולמדידה, וכי יש הטוענים כי היכן שבאים לידי ביטוי היתרונות של שעון הקיץ – ניתן לראות את החיסרון בשעת הבוקר המוקדמת והחשוכה.

הרשויות המקומיות בישראל מהוות את הזרוע הביצועית למדיניות הממשלה, כאשר המעבר בין השעונים הוא אחד מן הפרמטרים הדורשים היערכות של הרשות ומשפיעים עליה.
בין תחומי האחריות והפעילות של הרשות המקומית:
• שינוי והכוונת תאורת הרחוב והמתחמים הציבוריים
• תאום אל מול חברת החשמל לבחינת רזרבות והבטחת אספקה סדירה של חשמל בעיר.
• בחינה והתאמה של סידורי עבודה, תוך מתן דגש על עובדי שפ"ע, ניקיון ותחזוקה העובדים בתנאי חוץ.
• הרחבה ומתן מענה בתחום פעילויות הפנאי לתושבים
• מתן דגש על בטיחות בדרכים בימי המעבר בין השעונים
• שינוי והתאמת שעות פעילות במוסדות דתיים כגןן: בתי הכנסת, מקוואות וכיו"ב

חשוב לציין כי טכנולוגיות מתקדמות ופיתוחים חדשניים של מערכות וכלים העומדים לטובת הרשויות המקומיות בישראל כיום, מסייעים בהגברת היעילות האנרגטית, בשמירה על הבטיחות והסדר הציבורי, בשליטה אופטימלית בתאורה ובמערכות נוספות בעיר תוך גמישות, דינמיות והתאמה לצורך, ולא בכפיפות לשעון כזה או אחר ובשיפור והתאמת השירות לתושב. במרכז החדשנות – MIC ניתן להתרשם ממערכות תאורה חכמה, ניהול אנרגטי ותפעול של מבנים מסחריים, פתרונות בתחומי התחבורה, חניה, בטחון סייבר ומצלמות, אשפה ומים, ומגוון חידושים שיאפשרו חיסכון והתייעלות שאינם תלויים בשינוי השעון וניתנים ליישום ולמתן תרומה מהותית לעיר בשלל היבטים.

לכל הכתבות

מראה, מראה שעל הקיר, מי הכי דיגיטלית בעיר?

מאת צוות MIC

איפה לדעתכם הרשות המקומית שלכם מדורגת לעומת רשויות אחרות מבחינת השירותים הדיגיטליים שהיא מציעה? גבוה מאוד? או אולי, לדעתכם, המצב, איך לומר בעדינות? – הכי נייניטיז?
לפני מספר שנים בודדות פותח מדד הדיגילוקאלי של Deloitte שבוחן את היצע השירותים הדיגיטליים ברשויות המקומיות בישראל וחושף בפנינו מי העיר הכי דיגיטלית.

אם נתחיל מהשורה התחתונה, כולם צריכים את שירותיה של הרשות המקומית בה הם מתגוררים, בין אם מדובר באדם פרטי ובין אם מדובר בעסק.
עם יד על הלב, עד כמה הרשות המקומית שלכם "ידידותית למשתמש" ועד כמה היא בכלל תקועה אי שם בעידן הפקסימיליה ונצמדת, משום מה, לביורוקרטיה וטופסיידה מסובכות ומיותרות?
בעידן הדיגיטלי של היום, אנשים רבים מחפשים את הפתרונות הדיגיטליים הפשוטים. אין להם כוח, זמן או רצון להתברבר עם הגעה פיזית לפגישות או הגשת טפסים והם יודעים שאפשר יותר ושמגיע להם יותר.
לרשות המקומית יש, למעשה, את הכוח להקל על התושב (ועל הדרך, גם על עצמה ועל עובדיה), או לגרום לו לבזבז שעות וימים שלמים בעמידה בתורים לא נחוצים בבניין העירייה. מדד הדיגילוקאלי של Deloitte, שפותח בשנים האחרונות על ידי פירמת Deloitte ובסיוע של סטודנטים ממסלול המצטיינים של ביה"ס לממשל מהמרכז הבינתחומי, בוחן בדיוק את הסוגיה הזאת, ובכוחו לסייע לרשויות השונות לעשות את הצעד ולהתחבר אל לב ליבן של שנות ה2000, שלא לדבר על כל מה שהגיע אלינו ב-2020…

אז איך זה בעצם עובד?
המדד, שהינו היחיד מסוגו בישראל, מעודכן מדי שנה. הוא פותח במטרה לקדם את היצע השירותים העירוניים הדיגיטליים לאזרח בישראל ותוכלו להשוות באמצעותו את השירותים השונים, לזהות צרכים ופערים מרכזיים ולטפל בהם. אם ננסה לפשט את הדברים, כי הרי אחרי הכל זאת מטרת-העל שלנו, המדד למעשה בוחן את היצע השירותים הדיגיטליים לתושב ולעסק ברשויות מקומיות בישראל. הוא נחלק ל-4 קטגוריות שונות:
– שירות לתושב
– שירות לעסק
– נגישות
– שירות תכנון והנדסה

כדי לאסוף את כלל הנתונים, ישבו מפתחי המדד עם פינצטה ובחנו את כלל השירותים הדיגיטליים המוצעים באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות של כלל הרשויות המקומיות בישראל. נבדקו 38 פרמטרים שירותיים שונים שנוקדו לפי רמת זמינות המידע באופן מקוונן ודיגיטלי, ושוקללו לכדי ציון סופי על סמך הרכב הניקוד בכל אחת מהקטגוריות. אם נעיף מבט קל ברשימה העדכנית, נוכל לראות כי העיר רעננה טיפסה לראש הדירוג, ואחריה מובילה, איך לא – עיריית תל-אביב יפו. בינינו, זו לא הפתעה מאוד גדולה, ובימים שבהם, אם נהיה לגמרי כנים, רוב הרשויות המקומיות פוזלות לכיוון הדיגיטל של עיריית תל-אביב יפו ומפנטזות להיות בדיוק כמוה מהבחינה הזו, מגיע מדד הדיגילוקאלי של Deloitte ולמעשה הופך את החיים של מקבלי ההחלטות ברשות המקומית שלכם לפשוטים יותר.
כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להיכנס למדד, למצוא את הרשות המקומית שלכם, לגלות מה הציון שקיבלה, להשוות אותו לערים אחרות ולהבין איפה בדיוק אתם עומדים, מה אתם צריכים לשנות, איפה ביכולתכם לשפר, ועד כמה התושבים שלכם יכולים להיות מרוצים מן השירותים המוצעים להם.

אחרי הכל, התכנסו כאן כדי להקל על התושבים ולהבטיח להם שירות עירוני פשוט ומשביע רצון, לא?

קישור לאתר המדד – https://digilocally.deloitte.co.il/Home

לכל הכתבות

ציריך – לא רק נופים וחנויות יוקרה

מאת צוות MIC

כמעט ואין אדם בעולם שמגיע לשוויץ ולא עוצר בציריך. היא אמנם לא עיר הבירה של שוויץ, אבל היא בהחלט הבירה הכלכלית והמסחרית שלה. אין כמו היופי שלה, האטרקציות והמוזיאונים שלה, האגם והשבילים הציוריים של מרכז אלטשטאדט. אבל בציריך יש יותר מנופים ושופינג בחנויות יוקרה.  ציריך היא העיר הגדולה בשוויץ, והיא מתעתדת לצמוח בגודלה בעוד כרבע במהלך 20 השנים הקרובות. צמיחה כזו היא לא משהו שניתן להתעלם ממנו, והיא מציבה אתגרים משמעותיים לעיר מבחינת שימור ושיפור איכות החיים של תושביה ומבקריה הרבים. טכנולוגיות חדשות וטרנספורמציה דיגיטלית מציעות פוטנציאל גדול לפתרון לכך. לא לחינם העיר מתהדרת במיקום ה-3 במדד הערים החכמות העולמי של מכון המחקר IMD לשנת 2021.

לכל דבר יש מחיר

לפעמים הפתרון הטוב והחכם ביותר לבעיה מסוימת הוא לאו דווקא דיגיטלי. בציריך שמו לב לכמויות האשפה האימתניות שמיוצרות בה ע"י התושבים. הפתרון שלהם פשוט מאוד: התושבים נדרשים להשליך אשפה בשקיות אשפה שעולות בסביבות 4.25$ כל אחת. כתוצאה מכך, כמות הזבל הביתי ירדה בכ-40%, ותושב ציריך ממוצע מייצר 25% פחות פסולת מאשר אזרח אירופאי ממוצע.

אין חניה!

בציריך מתגוררים כ-400 אלף תושבים, ובכל זאת הם לגמרי בסדר עם העובדה שאין בה מקומות חניה בשפע. יותר מזה, הם אלה שהצביעו בעד צמצום מקומות החניה על מנת להגדיל את איכות החיים ע"י הפחתת הרכבים על הכביש, ובכך הפחתת זיהום האוויר. כיום העיר מציעה מגוון רחב של אפשרויות נסיעה – מהחשמליות הישנות, דרך רכבת מהירה, אוטובוסים ואפילו סירות על הנהר. ב-1987 נערך בעיר סקר, שבו תמכו למעלה מ-60% מהתושבים בצעדים דרסטיים לצמצום מקומות החניה. התוצאה: ירידה של 50% בתנועת מכוניות. באזורים מסוימים בלב העיר ירדה תנועת המכוניות אפילו ב-90%. כ-50% מהתנועה בעיר מתבצעת בתחבורה ציבורית. רבע נוסף מהתנועה בעיר נעשית באמצעי תחבורה לא ממונעים, כמו אופניים והליכה רגלית. התנועה בעיר באמצעות מכונית פרטיות עומדת רק על 4%.

ציריך מחברת בין אנשים

כשמדברים על המונח "חכם" מדברים, בין היתר, על חיבור בין אנשים, ארגונים ותשתיות, כך שייווצר ערך מוסף חברתי, אקולוגי וכלכלי. ציריך מקדמת אינטראקציה פנימית וחיצונית חוצת גבולות בין מחלקות השירות השונות בעירייה, לבין האוכלוסייה, העסקים, המדע והתרבות. בדרך זו, היא מעודדת את תושביה להיות שותפים מלאים בכל מה שקורה בעיר ומאפשרת הזדמנויות דיגיטליות שוות לכל התושבים והמבקרים בה. אין ספק, ולו קל שבקלים, שציריך מצליחה במיוחד בתחום הערים החכמות. קיים דגש מיוחד על קטגוריית שירותי הבריאות והבטיחות, תברואה בסיסית, שירותי מיחזור, בטיחות הציבור ושירותי הרפואה, שכולם זוכים לציון גבוה בסקר הערים החכמות. המשיבים על הסקר גם העניקו ציונים גבוהים למערכת התחבורה הציבורית של ציריך, והעיר דורגה באופן חיובי גם בשל איכות החינוך והזדמנויות הלמידה שלה.
אז אם כבר ערים חכמות שכוללות בתוכן גם נוף ירוק, כמו ציריך – אנחנו לגמרי ירוקים מקנאה. הבנתם מה עשינו פה?…