לכל הכתבות

Innovation F2F – "מרעיון למציאות" – מבני חינוך וציבור מאופסי אנרגיה

מאת צוות MiC

 

במרכז לחדשנות מוניציפאלית – MiC קיימנו בחודשים האחרונים סדרת וובינרים בנושאים שונים, בהם לקחו חלק כמה מאות משתתפים מהרשויות המקומיות, משרדי ממשלה, חברות טכנולוגיה וגופי מחקר אקדמיים.  

לא ידעתם? לא נורא. לאלה ממכם שפספסו, נתמצת את עיקר הנושאים שעלו בוובינר האחרון שקיימנו בנושא מבני חינוך וציבור מאופסי אנרגיה. בניין מאופס אנרגיה הוא השם המשותף למבנים שסך צריכת האנרגיה שלהם בשנה שווה לאנרגיה המתחדשת המיוצרת בהם וזאת מבלי לפגוע בפונקציונליות של המבנה. בוובינר השתתפו דוברים ממרכז השלטון המקומי, מהחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, מהמשרד להגנת הסביבה, מהמועצה הישראלית לבניה ירוקה וממשרד האנרגיה.  

לאחר מספר ברכות חמות, הציג סמנכ"ל תחום הבינוי במשכ"למר אייל שוורצמן, את פעילות החברה בתחום הבניה. תחום הבינוי במשכ"ל פועל במעל 100 פרויקטים ברשויות רבות, בסכום של יותר מ-2 מיליארד ₪ בשנה. בכל מכרזי הבינוי בחברה נבחרו קבלנים אשר בונים מבנים "ירוקים" ומבנים מאופסי אנרגיה, עפ"י תו התקן הישראלי ובכפוף ל-"מפרט ירוק". משכ"ל הייתה חלק מן הצוות שכתב את תו תקן הבניה הירוקה בישראל וממשיכה להיות חלוצה בתחום המבנים מאופסי האנרגיה. במכרזי החברה ישנם מפרטים המגדירים מהו מבנה מאופס אנרגיה, על כל האספקטים הרלוונטיים, כגון: טיפול במעטפת המבנה עם תכנון וחומרים מתאימים, המיזוג, דימרים לתאורה, מעגלים חשמליים מתאימים ועוד.  

 

 

בנוסף, הדגיש אייל שוורצמן את תחום התקנת התאים הפוטו-וולטאים (PV פנלים סולאריים על מבני ציבור ובשטחים פתוחים ברשויות. משכ"ל הכניסה למכרזיה אופציה של התקנת תאי PV ללא מודל BOT (מודל מימון פרויקט ציבורי ע"י יזם פרטי) כך שהרווחים מייצור החשמל, באמצעות הפנלים הסולריים, יישאר בידי הרשויות המקומיות מהרגע הראשון. 

הדובר הבא היה מר רן אברהם  ראש תחום בניה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, אשר סקר והסביר על תקן הבניה הירוקה בישראל, מגמותיו, עלויות של בניה ירוקה בבי"ס, פוטנציאל החיסכון במבני חינוך ופוטנציאל ייצור האנרגיה המתחדשת במבני ציבור. הבניה הירוקה עוסקת בסל של נושאים – היא מנסה לצמצם את הפגיעה של מבנים בסביבה, מטמיעה אלמנטים שישפרו את בריאות משתמשי המבנה, ע"י מניעת חשיפה לחומרים מזיקים ולקרינה. הבניה הירוקה עוסקת גם בנוחות טרמית, אוויר צח ועוד.  

 

 

תקן הבניה הירוקה הישראלי נקבע ב-2005 ועבר מספר שינויים עד 2016. לתקן מספר חלקים, כמו דרישות כלליות, תקן למבני מגורים, מבנים לא למגורים ועוד. בחינת המבנים מתבצעת בשיטת נקודות ומדרגים וכדי לעמוד בה צריך לצבור לפחות 55 נקודות מהפרקים השונים בתקן הבניה הירוקה ולהגיע לדירוג של כוכב אחד. מוסדות התכנון מאיצים את יישום התקן  מעל ל-400 תב"עות קבעו תנאי מחייב לבנייה ירוקה, בתוכן מעל 100,000 מבנים בין השנים 2014-2017 וכמעט 90,000 בשנת 2018. בשנים 2018-2019 החלה בנייתם של כ-45 בתי ספר ע"פ תקן הבניה הירוקה, כאשר משכ"ל לוקחת חלק בכמה מהם, ביניהם 7 בתי ספר בעיר חריש. ממוצע תוספת העלות לפרויקט בניה ציבורית ירוקה, עפ"י נתוני המשרד להגנת הסביבה, היא כ-2ותועלותיו רבות, מחיסכון כספי שוטף על תפעול וחשמל, שיפור בריאות התלמידים ועוד. כמו כן, תוספת ייצור חשמל באמצעות פנלים סולאריים מייצרת תועלת כספית גבוהה וROI ממוצע תוך 5 שנים. בכלל, בתי ספר ירוקים צורכים בממוצע 32פחות מים ו-33פחות אנרגיה מבתי ספר קונבנציונאליים. 

 

 

מר בני כהן, מהמועצה הישראלית לבניה ירוקה, הציג את מפת הדרכים שפותחה לקידום בניה של מבנים מאופסי אנרגיה בישראל. מדינת ישראל הגדירה יעד ייצור של 30אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030 ולהקטין את פליטות הפחמן והשימוש בדלקים פוסילים. רוב ייצור האנרגיה המתחדשת בישראל הוא באמצעות אנרגיה סולארית בשטחים פתוחים וחקלאיים. על-מנת להגיע ליעד של 30ייצור מאנרגיה מתחדשת, נהיה חייבים לייצר אנרגיה סולארית עם תאי PV גם בשטחים אורבניים  שיקול מרכזי זה הוביל ליצירת מפת דרכים לקידום בניית מבנים מאופסי אנרגיה, כך ש-100מהאנרגיה הנצרכת תיוצר באתר

עפ"י נתוני המועצה, ניתן להחזיר את ההשקעה במבנה ציבור בן 4 קומות תוך 7 שנים בממוצע ולחסוך משאבים וכספים רבים בתפעול המבנה בטווח הארוךמפת הדרכים שנכתבה ע"י המועצה הישראלית לבניה ירוקה, בשיתוף משרדי ממשלה שונים והמגזר הפרטי, מציגה מספר ערוצי פעולה והכנה של השוק להיכרות עם התחום.  

 

את הוובינר חתם מר יניב גלעד ממשרד האנרגיה, שהסביר על פנלים סולריים ואגירת אנרגיה במבני ציבור ברשויות המקומיות. בשנים האחרונות מותקנים פנלים סולאריים רבים על גגות מבנים ציבוריים ברשויות המקומיות, למשל פרויקט בעידוד ומימון מפעל הפיס, אשר פועל ברשויות רבות שמחציתן מאשכולות סוציו אקונומיים 1-5. משרד האנרגיה מכין מסמך העוסק במרכזי חוסן באנרגיה לרשויות המקומיות. המסמך מבוסס על Case Studies מישראל ומחו"לבשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, על-מנת להעלות את המודעות לתחום מערכות הPV ואגירת אנרגיה, באמצעות מערכת המורכבת מפנלים סולאריים ומערכת אחסון/סוללות. הרעיון הוא לא להסתמך על גנרטורים, שמשתמשים בדלקים פוסילים, ולעבור לאנרגיה מתחדשת לא מזהמת בשגרה ובחירום. המערכת תוכננה למבני ציבור המיועדים להוות מרכזי קליטה בשעת חירום, אירוע לחימה, אסון טבע וכו'. המערכת מסוגלת ליצור חיסכון אדיר בכסף ולייצר מענה וודאי בשעת חירום 

אנו מודים למשתתפים המכובדים שלקחו חלק בוובינר המוצלח ומזמינים אתכם להתעדכן בוובינרים עתידיים באתרבפייסבוקאו בהרשמה לניוזלטר 

עדיין מתבאסים שפספסתם? הקלטה מלאה של הוובינר הזה ונוספים בערוץ ה- YouTube שלנו 

 

 

לכל הכתבות

Ctrl C Ctrl V

מאת צוות MiC

מי אמר ש – Copy Paste זו התנהלות ארגונית גרועה?!  

יצירתיות ברשות ובארגון ממש לא מחייבת להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש ופעמים רבות Best Practice הוא שם המשחק. משבר הקורונה, אשר מייצר אתגרים רבים וחוסר ודאות בחיי התושבים ובפעילות הרשות המקומיתחייב רשויות רבות להתמודד עמו ביצירתיות וליצור פתרונות ששווה ללמוד מהם ואף להעתיק אותם, תוך אדפטציה למאפייני הרשות שלך.  

העתקה לא רק חוסכת שלבים של רעיונאות ופתרון בעיות, אלא גם מאפשרת צמצום בטווח הסיכון וחסכון בעלויות, זאת בהשוואה לחלוציות וראשוניות המצאתית   

שיתוף ידע בין הרשויות המקומיות, במיוחד לנוכח האתגרים המגוונים בחסות הקורונה, ייתן ערך רב ונוכל להרוויח רבות מכך כחברה. ראוי לציין שקיימות מספר פלטפורמות מעניינות לשיתוף ידע ופרויקטים בין הרשויות המקומיות.  

לדוגמא, המיזם הלאומי 265 לפיתוח ושיתוף ידע לקידום דיגיטציה ברשויות המקומיות, מתבצע בשיתוף פעולה של משרד הפנים באמצעות מפעם עמק יזרעאל והמשרד לשוויון חברתי- מטה ישראל דיגיטלית. מטרת המיזם להרחיב ולהנגיש שירותים דיגיטליים לתושבי הרשויות המקומיות וכן לצמצם פערים בין הרשויות המקומיות באמצעות כלים דיגיטלייםבאתר ניתן למצוא קטגוריה ספציפית של "קורונה ברשויות"קשה לקבוע מי מבין המיזמים יחשב בעתיד ל Best Practiceאולם בהחלט מומלץ ראשית לבדוק את התוכן המוצא באתר המיזם, לפתוח את הראש ולבחון האם קיימים פרויקטים ושיתופי פעולה שיוכלו להיטיב עם הרשות שלכם 

ליקטנו עבורכם מספר דוגמאות מעניינות שעשויות להיות רלוונטיות ליישום.  

1. עיריית טירה – מפה חיה (מקושרת GIS) לתמיכה בעסקים:

נוכח וירוס הקורונה אנשים נדרשים להישאר בבתים ופרנסתם של עסקים מקומיים נפגעת. מהות הפרויקט היא פלטפורמה דיגיטלית, שבה עסקים יוכלו לפרסם את המוצרים החיוניים שהם יכולים לספק. הפרויקט הוא שיתוף פעולה ייחודי בין עיריית טירה, שהעלתה את הצורך ואשכול נגב מזרחי שסיפק את הפתרון הטכנולוגי. עיריית טירה ערכה אפיון של שאלון לבעלי העסקים והאשכול התנדב לסייע בהקמת ושדרוג הכלי הדיגיטלי – שאלון לבעלי העסקים ומפת GIS המכילה את כלל העסקים.  

 

2. עיריית חדרה – אפליקציה לחלוקת מזון לנזקקים בימי הקורונה: 

המערכת משייכת כתובות של משפחות נזקקות למתנדבים ומשפרת את חוויית המתנדב, בכך שהיא מאפשרת גישה מהירה לווייזחיוג למשפחה בלחיצת כפתורדיווח קל על מסירת המשלוח ו/או בעיות ותקלות אם קורות בדרך. עבור הארגון המערכת מאפשרת ניהול ההיערכות וחלוקת הסלים בקלות וביעילות. בזמן החלוקה המערכת מציגה תמונת מצב עדכנית הכוללת אילו משפחות קיבלו סל בהצלחה, היכן יש בעיות ועוד. 

 

3. מועצה אזורית גוש עציון – איתור תלמידים בהסעות לצורך מיפוי קרבה לחולי קורונה: 

המועצה האזורית ערכה קובץ דיגיטלי עם מערך מתנדבים ותלמידים אחראים, אשר ממלאים טופס מקוון בתחילת הנסיעה בהסעה. במידה ויש חולי קורונה, מייצאים את המידע שנאסף בטפסים לקובץ אקסל וכך ממפים היכן ישבו כל התלמידים ומי צריך להיכנס לבידוד.  

 

פלטפורמה מעניינת נוספת לשיתוף ידע ומיזמים ברשויות המקומיות היא קבוצת הפייסבוק "עיריות בימי קורונה". הקבוצה מכילה שיתופים של פרויקטים, ידע שנאסף ברשויות מקומיות בישראל ובחו"ל, מאמרים מקצועיים בתחומי העיסוק השונים ברשויות, סקרי דעת קהל ועוד.