לכל הכתבות

איכות זו לא מילה גסה

מאת צוות MIC

כשמדברים על טכנולוגיות לעיר חכמה, בהכרח מדברים על שיפור איכות החיים של תושבי העיר. טכנולוגיות כאלה מגבירות את תחושת הביטחון והנוחות של תושבים רבים. בין אם מדובר ברישות העיר במצלמות, תאורת רחוב חסכונית, השקיה חכמה של גינות ציבוריות ואפליקציות למציאת חניה פנויה. העיריות של ימינו ייצאו מגדרן כדי לשפר את איכות חייכם.

בשנים האחרונות ערים חכמות בארץ ובעולם עושות שימוש נרחב בטכנולוגיות שונות על מנת לשפר את איכות חייהם של התושבים. גם דוח מבקר המדינה לשנת 2021 מתייחס לשימוש בטכנולוגיות השונות, תוך מתן דגש מיוחד על תקופת הקורונה והריחוק החברתי, בה השימוש בטכנולוגיות אלו היה בלתי נמנע. אבל בסופו של דבר, שיפור איכות החיים בעיר הוא אינטרס של הרשויות המקומיות. למה? מסיבה אחת מאוד פשוטה: ככל שאיכות החיים בעיר תעלה כך יהיה ביקוש גבוה יותר למגורים בה, וככל שהביקוש למגורים עולה כך גם העיר משגשגת יותר.

אז באילו טכנולוגיות משתמשות הרשויות השונות ואילו פתרונות טכנולוגיות אלה מספקות להן (או יותר נכון: לתושבים שלהן)?

אספנו עבורכם מספר טכנולוגיות מבין מאות רבות כדי לתת לכם טעימה קטנה לדוגמה:

פלטפורמת חוכמת ההמונים ושיתוף ציבור של חברת קיומרקטס
חברת קיומרקטס פיתחה סט של מוצרי תוכנה לניהול חוכמת ההמונים, שיתוף ציבור וכן ניהול חדשנות. הפלטפורמות שלה פרוסות ברשויות מוניציפליות, משרדי ממשלה ורשויות פדרליות ומקומיות בכל רחבי העולם.
אין ספק שבימינו, משמע תקופת הקורונה, מוצרים אלה שימושיים אפילו יותר, אם כי השימושיות שלהן גדולה לא רק בעיתות כאלה.
מוצרי החברה כוללים מוצרים לשיתוף ציבור וניהול חוכמת המונים מול אזרחים ותושבים, מוצרים לשיתוף רעיונות ותהליכי חדשנות עם עובדי הרשות המוניציפלית או המשרד הממשלתי, כלים לשיפור תהליכים המאפשרים לרשויות מקומיות למטב את תהליכי השירות, תפעול ותהליכי העבודה הפנימיים שלהן וכלים לניהול תהליכי סקאוטינג טכנולוגי למציאת פתרונות מול יזמים, חברות פרטיות וגופי אקדמיה.

למידע נוסף: http://mic.org.il/solutions/qmarkets/

סיטיקונקט של חברת סיטיקונקט בע"מ
פלטפורמה דו כיוונית חכמה ומהירה המסייעת לתקשורת בין העירייה לבין התושבים. החברה מאגדת בתוכה מגוון פתרונות לשיפור השירות לתושבי הערים, כגון: מערכת CRM, אפליקציה, מודול טפסים, מודול תשלומים, אתרים עירוניים, מודול וטרינריה ועוד. הפלטפורמה, שהוכנסה לשימוש בעשרות רשויות מקומיות ברחבי ישראל, מייעלת את תהליכי העבודה של הרשות מול התושבים ומקצרת את משך הטיפול בבקשות השונות.

למידע נוסף: http://mic.org.il/solutions/ctconnect/

c-Live & c-Lite של חברת קרביין
חברת קרביין מפתחת תשתית לאומית מלאה המחברת ומעצימה את הדרך שבה הציבור מתקשר עם מוקדי חירום בזמן חירום ובעת שגרה. הפתרון של קרביין כולל מערכות שליטה ובקרה (שו”ב), העברת שיחות, ניתוב ותיעדוף אוטומטי, כמו גם שידור וידאו ומיקום דינמי של המתקשר וכן צ’אט דו כיווני בזמן אמת. המוצר הייחודי שלהם מאפשר, בין היתר, דיווח באזורים בהם הקליטה הסלולרית חלשה. בעזרת טכנולוגיית מיצוב חדשנית שפיתחה קרביין, ניתן אף לאתר את מיקומו של המדווח בדיוק של מטר בודד, מספר קומה ודירה, בתוך מבנים ומקומות סגורים. התוצאה היא תגובה מהירה ויעילה יותר של הגורמים הרלוונטיים ומודעות מצבית משופרת בזמן אמת.

למידע נוסף: http://mic.org.il/solutions/carbyne/

שלושת הדוגמאות האלה הן רק טעימות קטנות. נסו לחשוב מה קורה כשמוגשת לכם כל ארוחת הגורמה שנקראת "עיר חכמה"…

לכל הכתבות

חוכמת המדבר

מאת צוות MIC

זה כבר מזמן לא סוד שבאר שבע, בירת הנגב, הופכת להיות גם בירת הסייבר וההייטק. עכשיו היא גם הופכת להיות אחת מהערים החכמות ביותר בישראל, וזו עוד סיבה להתגאות בה מאוד!

פעם, כשהיו אומרים לכם "באר שבע", סביר להניח שהייתם מדמיינים בעיקר גמלים והצבע השולט היה צבע צהוב-מדברי. אבל היום לבאר שבע יש הרבה יותר מה להציע. אחרי הכל, מדובר בבירת הסייבר של ישראל. ככזאת, לא מפתיע בכלל שהיא מדורגת במקום הרביעי במדד הערים החכמות של אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

שינוי חברתי

בבאר שבע הולכים על כל הקופה ומתכוונים לרתום את הטכנולוגיה לטובת שינוי חברתי בעיר. המטרה הסופית היא שיפור שירותי הרווחה בעיר. במנהל החדשנות של באר שבע מקווים כי באמצעות הטכנולוגיה יוכלו לשפר את השירות ולהוביל למיצוי הזכויות של אוכלוסיות זכאיות בעיר. במקביל לכך יוכלו להגביר את התיאום בין נותני השירותים השונים בתחום הרווחה, דבר שיביא לשינוי משמעותי בתחום, ולשיפור ניכר של השירות לאוכלוסיות הזקוקות וזכאיות לסיוע.

התושב במרכז

עיריית באר שבע התחילה בפרויקט אופן-דטה ובפרויקט לקבלת החלטות מבוססות מידע. מה המילים הגדולות האלה אומרות? בגדול, זה אומר שני דברים: שקיפות ושיתוף התושבים בתהליכי קבלת ההחלטות. רשויות מקומיות הרבה פעמים טועות לחשוב על תושביהן כעל לקוחות, כשלמעשה החשיבה הנכונה יותר היא ראייה של התושב כשותף. המטרה היא להניע את התושבים לפעולה בנושאים כמו מחזור, ניקיון ובטחון העיר, חינוך ועוד.
בטחון, בטחון, בטחון!

בעיר הוטמעה מערכת "איתן", המסייעת לעירייה בניהול אירועי חירום, ניהול זירות שונות, כוח אדם ועוד. מדובר במערכות שליטה ובקרה חכמות שיכללו שליטה מרחוק על מערכות האזעקה, כריזה, ניהול רמזורים בכל העיר, מערכות הקשר ומערכות חכמות נוספות הנשלטות מרחוק דרך מרכז הבקרה העירוני. בנוסף יותקנו מאות מצלמות אבטחה שיפרסו בעיר שיספקו מידע על כל המתרחש בעיר וינוהלו גם הן על ידי מרכז השליטה העירוני. במקביל יכנסו לשימוש גם מערכות שונות לאנליטיקת וידאו בזמן אמת שינתרו ויעבדו נתונים חשובים לטובת אבטחת העיר ותפעולה לרווחת התושבים.
הפרויקט יאפשר לעירית באר שבע לנהל ולבקר בצורה מיטבית את הפעילות בעיר באופן שוטף וישקף את החשיבות הרבה הקיימת בשימוש בטכנולוגיה כמנוף לשיפור איכות חיי התושבים.
אין שום ספק שבאר שבע מתקדמת ודואגת לתושבים שלה על ידי שימוש מדהים בפתרונות דיגיטליים חכמים. לנו נשאר רק להגיד לעיריית באר שבע: שאפו על הפרחת הנגב גם במובן הטכנולוגי-החכם. שנות ה-2000 גאות בכם!

לכל הכתבות

טרנספורמציה דיגיטלית – מחשבים מסלול מחדש

מאת צוות MIC

האנושות כמו שאנחנו מכירים אותה השתנתה לחלוטין. נשמע דרמטי, נכון? זה בגלל שזה באמת דרמטי. מאוד דרמטי. אבל אנחנו לא מתכוונים רק לשנים האחרונות, אלא לכל המהפכות הרבות, השונות והמגוונות שקרו במהלך ההיסטוריה ושינו את העולם מן הקצה אל הקצה. האחרונה שבהן היא מהפכת האינטרנט, ובעקבותיו: הדיגיטל.

אז מה זה בכלל כל הטרנספורמציה הדיגיטלית הזאת שכולם מדברים עליה? אם גם אתם מרגישים שמדברים איתכם במילים גדולות בסינית – תמצאו את כל התשובות במאמר הזה.

נתחיל מהסוף: טרנספורמציה דיגיטלית היא החלת שינויים טכנולוגיים חדשים כדי לפתור בעיות וליצור הזדמנויות עסקיות ובידול תחרותי. נשמע מסובך ומבהיל? זה ממש לא חייב להיות ככה. בסופו של דבר, מטרתם של הפתרונות הטכנולוגיים הרבים שסובבים אותנו היא לייצר יעילות, פתרונות יצירתיים לבעיות קיימות ולהרחיב את השיטות המסורתיות בהן ארגונים שונים משתמשים.

עד שנת 2020 ארגונים רבים התפשרו על צורת העבודה של העשור הקודם רק כדי לא לצאת מאזור הנוחות שלהם. זה לא אומר שללקוחותיהם היה נוח, אבל הם בהחלט הסכימו, במקרים רבים, לקבל את צורת השירות המוצעת להם, גם אם תוך הרמת גבה ותמיהה בסגנון: "באיזו שנה אנחנו נמצאים?"

ואז הגיעה הקורונה ואילצה את כל הנשארים באזור הנוחות ואת כל המתפשרים למיניהם לשנס מותניים ולעשות את הצעד לקראת העתיד, או יותר נכון: לקראת ההווה, ולהכיל בארגון שלהם טכנולוגיות כאלה ואחרות, בין אם פנים ארגוניות ובין אם כלפיי לקוחות הקצה, על מנת לאפשר לעסק שלהם להמשיך להתקיים גם בסגרים. אבל אל תתבלבלו, גם עם כל הכלת הטכנולוגיות הזאת, עדיין לא מדובר בטרנספורמציה דיגיטלית. למה? כי בסופו של דבר, מה שקרה בפועל היה שארגונים "שמו פלסטר" על פצע עד יעבור זעם. זה לאו דווקא אומר שהם באמת אימצו את השינוי או שהם עשו אותו מתוך חשיבה על אסטרטגיה ארגונית.

הטרנספורמציה הדיגיטלית דורשת מההנהלה להקדיש זמן בגיבוש האסטרטגיה הארגונית כך שתתאים לעידן הדיגיטלי. "פלסטר" לא יעיל במקרה הזה. במקום זה, צריך להשכיב את הארגון על מיטת הניתוחים ולהתחיל בניתוח עומק כמעט של כל איבריו הפנימיים. הניתוח יכלול את המגמות בשוק, חקירת הטכנולוגיות הדיגיטליות, הפוטנציאל שלהן, ההזדמנויות החדשות שהן מביאות איתן והסיכונים החדשים הקיימים בהן ועוד.

חשבתם שנגמר? אז חשבתם… זו בעצם רק ההתחלה. בנוסף לניתוח הזה, כדי להעביר את הארגון שלכם טרנספורמציה דיגיטלית כשרה למהדרין, תצטרכו לנבור ולחקור כמעט כל תחום שקשור בארגון שלכם. החל מעיצוב חוויית הלקוח ומחקר המסע שהוא עובר, דרך הקמת תשתית תהליכים חכמים, יעילים ודיגיטליים, בחינת המודל הארגוני הנוכחי וקידום יישום של מודלים ארגוניים חדשניים, יישום תהליכי הפקת נתונים לקבלת תמונה רחבה וכוללת, יישום ארכיטקטורת מערכות טכנולוגיות גמישה ובעלת יכולת לקלוט את הטכנולוגיות החדשות, הכשרת העובדים ופיתוח האוריינות הדיגיטלית שלהם, טיפוח ושימור הכישרונות, פיתוח כישוריהם להתמודדות עם אתגרי הסביבה הדיגיטלית החדשה ועוד.

אם אתם שואלים אותנו – אנחנו מודים, העבודה בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית אמנם לא פשוטה או קלה בשום צורה, אבל עם יד הלב: היא שווה את זה לגמרי!

לכל הכתבות

Ctrl C Ctrl V

מאת צוות MiC

מי אמר ש – Copy Paste זו התנהלות ארגונית גרועה?!  

יצירתיות ברשות ובארגון ממש לא מחייבת להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש ופעמים רבות Best Practice הוא שם המשחק. משבר הקורונה, אשר מייצר אתגרים רבים וחוסר ודאות בחיי התושבים ובפעילות הרשות המקומיתחייב רשויות רבות להתמודד עמו ביצירתיות וליצור פתרונות ששווה ללמוד מהם ואף להעתיק אותם, תוך אדפטציה למאפייני הרשות שלך.  

העתקה לא רק חוסכת שלבים של רעיונאות ופתרון בעיות, אלא גם מאפשרת צמצום בטווח הסיכון וחסכון בעלויות, זאת בהשוואה לחלוציות וראשוניות המצאתית   

שיתוף ידע בין הרשויות המקומיות, במיוחד לנוכח האתגרים המגוונים בחסות הקורונה, ייתן ערך רב ונוכל להרוויח רבות מכך כחברה. ראוי לציין שקיימות מספר פלטפורמות מעניינות לשיתוף ידע ופרויקטים בין הרשויות המקומיות.  

לדוגמא, המיזם הלאומי 265 לפיתוח ושיתוף ידע לקידום דיגיטציה ברשויות המקומיות, מתבצע בשיתוף פעולה של משרד הפנים באמצעות מפעם עמק יזרעאל והמשרד לשוויון חברתי- מטה ישראל דיגיטלית. מטרת המיזם להרחיב ולהנגיש שירותים דיגיטליים לתושבי הרשויות המקומיות וכן לצמצם פערים בין הרשויות המקומיות באמצעות כלים דיגיטלייםבאתר ניתן למצוא קטגוריה ספציפית של "קורונה ברשויות"קשה לקבוע מי מבין המיזמים יחשב בעתיד ל Best Practiceאולם בהחלט מומלץ ראשית לבדוק את התוכן המוצא באתר המיזם, לפתוח את הראש ולבחון האם קיימים פרויקטים ושיתופי פעולה שיוכלו להיטיב עם הרשות שלכם 

ליקטנו עבורכם מספר דוגמאות מעניינות שעשויות להיות רלוונטיות ליישום.  

1. עיריית טירה – מפה חיה (מקושרת GIS) לתמיכה בעסקים:

נוכח וירוס הקורונה אנשים נדרשים להישאר בבתים ופרנסתם של עסקים מקומיים נפגעת. מהות הפרויקט היא פלטפורמה דיגיטלית, שבה עסקים יוכלו לפרסם את המוצרים החיוניים שהם יכולים לספק. הפרויקט הוא שיתוף פעולה ייחודי בין עיריית טירה, שהעלתה את הצורך ואשכול נגב מזרחי שסיפק את הפתרון הטכנולוגי. עיריית טירה ערכה אפיון של שאלון לבעלי העסקים והאשכול התנדב לסייע בהקמת ושדרוג הכלי הדיגיטלי – שאלון לבעלי העסקים ומפת GIS המכילה את כלל העסקים.  

 

2. עיריית חדרה – אפליקציה לחלוקת מזון לנזקקים בימי הקורונה: 

המערכת משייכת כתובות של משפחות נזקקות למתנדבים ומשפרת את חוויית המתנדב, בכך שהיא מאפשרת גישה מהירה לווייזחיוג למשפחה בלחיצת כפתורדיווח קל על מסירת המשלוח ו/או בעיות ותקלות אם קורות בדרך. עבור הארגון המערכת מאפשרת ניהול ההיערכות וחלוקת הסלים בקלות וביעילות. בזמן החלוקה המערכת מציגה תמונת מצב עדכנית הכוללת אילו משפחות קיבלו סל בהצלחה, היכן יש בעיות ועוד. 

 

3. מועצה אזורית גוש עציון – איתור תלמידים בהסעות לצורך מיפוי קרבה לחולי קורונה: 

המועצה האזורית ערכה קובץ דיגיטלי עם מערך מתנדבים ותלמידים אחראים, אשר ממלאים טופס מקוון בתחילת הנסיעה בהסעה. במידה ויש חולי קורונה, מייצאים את המידע שנאסף בטפסים לקובץ אקסל וכך ממפים היכן ישבו כל התלמידים ומי צריך להיכנס לבידוד.  

 

פלטפורמה מעניינת נוספת לשיתוף ידע ומיזמים ברשויות המקומיות היא קבוצת הפייסבוק "עיריות בימי קורונה". הקבוצה מכילה שיתופים של פרויקטים, ידע שנאסף ברשויות מקומיות בישראל ובחו"ל, מאמרים מקצועיים בתחומי העיסוק השונים ברשויות, סקרי דעת קהל ועוד.  

 

לכל הכתבות

חדשנות ברשויות הערביות – העיר עראבה

מאת צוות MIC

העיר עראבה, השוכנת בגליל התחתון, הינה העיר הערבית היחידה בישראל, אשר אינה מעורבת אלא מאכלסת ציבור ערבי בלבד. העיר החלה את דרכה כמועצה מקומית אשר עם השנים התפתחה וגדלה עד לכדי קבלת מעמד של עיר בישראל.  החדשנות הטכנולוגית אינה פוסחת על הרשויות הערביות בישראל, כאשר ניתן למצוא מערכות, חידושים ופיתוחים מתקדמים, אשר נועדו לשפר את התקשורת בין הרשות לתושב ולשדרג את רמת השירות הניתנת לו בתחומים שונים.

עיריית עראבה, שמה עצמה לצד ואף לפני ערים רבות אחרות בישראל, בהנגשת השירותים לתושב באמצעים טכנולוגיים שונים. בעראבה, כמו בערים אחרות, ראו את הקשר שבין מדד האושר- שביעות הרצון של התושבים, לנסיקה בתחומי חיים שונים בניהם תעסוקה, איכות הסביבה, חינוך, תחבורה ותחומים נוספים, ונראה כי שילוב המערכות הקיימות כיום בעיר, הוא רק ההתחלה לחזון טכנולוגי וחדשני למיצוב העיר ולרווחת התושבים.

בין המערכות הדיגיטליות שכבר ניתן לראות בעראבה:

מערכת קולות קוראים – חלק בלתי נפרד מפיתוח העיר ומן הכלים לשירות לתושב, מיצוי קולות קוראים שמפרסמים משרדי הממשלה השונים, תוך הקצאת תקציבים ייעודיים לפרויקטים ולתמיכות, בהתאם לתחום המשרד ולפרויקט שאושר. מיצוי הקולות הקוראים תלוי במעקב תמידי אחר אתרי משרדי הממשלה, מילוי ועריכת מסמכים ובקשות לקבלת התקציבים הללו. במטרה שלא ליפול בין נבכי הבירוקרטיה, לאבד מידע חשוב או להישאר מחוץ למכרז בשל מילוי שגוי של טפסים, פתחה והטמיעה עיריית עראבה מערכת לאיתור וריכוז קולות קוראים. המערכת, פרי פיתוח עצמי של הרשות, מחוברת לכלל הגופים בעלי הסמכא להפצת קולות קוראים, ומאפשרת צפיה, קבלת תזכורות, סינון ומיון קולות קוראים על פי נושא, תקציב ופרמטרים רלוונטיים אחרים, צפיה במסמכים ונגישות מלאה לחומרים הנלווים.

פיתוח אפליקציה עירונית – אשר מניחה בכף ידו של כל תושב את כלל המידע הרלוונטי הניתן על ידי הרשות. האפליקציה מספקת מידע על שירותי העירייה, הרשמה לפעילויות ולמוסדות, ניהול תיק תושב אישי תוך מעקב אחר תשלומים וחובות לרשות, חדשות מקומיות, אפשרות ליצירת קשר עם המוקד העירוני ועוד. האפליקציה מונגשת גם לבעלי מוגבלויות ובנויה באופן שמביא בחשבון גם ציבור מבוגר ופחות טכנולוגי, תוך יצירת חוויית משתמש אופטימלית.

מערכת CRM לניהול פניות תושבים – אחריות העירייה היא להנגיש לתושב את האפשרות ליצירת קשר וקבלת מענה במגוון תחומים הנוגעים לשירותי העירייה. במטרה לספק מענה איכותי ושירותי לתושב יש לאפשר שעות פעילות רחבות, מתן מענה ראשוני מהיר וניהול הפניות על פי תיעדוף ודרגת דחיפות. מערכת CRM לניהול פניות תושבים מאפשרת תיעוד ומעקב של כלל פניות התושבים, במספר ערוצים (החל ממוקד טלפוני 106, יצירת קשר באמצעות האתר או האפליקציה), לנתב את הפניות לטיפול בהתאם לאופי הפניה, ולאפשר לתושב קבלת מידע ומעקב אודות פניותיו.

טפסים מקוונים – במטרה להנגיש את שירותי העירייה ולהגביר את השימוש באמצעי הדיגיטל על פני הגעה פיזית והמתנה במשרדי הרשות המקומית, הטמיעו באתר העירייה מגוון טפסים מקוונים למילוי דיגיטלי ושליחה מקוונת ישירות למחלקות העירייה השונות. בין הטפסים ניתן למצוא טפסי הרשמה למוסדות החינוך השונים, טפסי בקשות שונות: הנחה בארנונה, אישור תושב, ניהול תשלומים ואגרות, ואף טפסי משו"ב וסקרים הנוגעים לשביעות הרצון של התושבים משירותי העירייה.

בעוד שבעיריית עראבה ניתן להתרשם משדרוג מהותי של שירותי הדיגיטל לתושב, ניתן למצוא כיום בשוק מבחר מערכות וחידושים טכנולוגיים המיועדים לרשויות המקומיות, אשר נועדו לשפר ולשדרג את איכות החיים בעיר, החל ממתן פתרונות תחבורה וניידות, איכות הסביבה, חינוך, ניהול מכרזים ושקיפות, חינוך ועוד.

לכל הכתבות

שעון קיץ וההשפעות על הרשויות המקומיות

מאת צוות MIC

מדי שנה, החל מחודש מרץ ועד סיומו של חודש אוקטובר, נהוג בישראל שעון הקיץ, בו מחוגי השעון זזים שעה אחת קדימה, ומספקים שעת אור נוספת. בעוד שבאירופה נהוג שעון קיץ 211 ימים בשנה, ובארה"ב 239 ימים בשנה, בישראל עומד שעון הקיץ על 182 ימים בממוצע (התאריכים המדויקים נקבעים מדי שנה).

להלן מספר סיבות ויתרונות למעבר לשעון קיץ:

חיסכון באנרגיה – הוספת שעת אור יום ליממה בשעות אחר הצהריים דוחה בשעה את הצורך לעשות שימוש בתאורה מתועשת וגוזלת אנרגיה. מדובר בחיסכון בתאורת רחוב, ותאורה בכבישים ומתקנים ציבוריים מה שמביא לשיפור היעילות האנרגטית ולחיסכון כלכלי לרשות.
תיירות – תיירות חוץ ותיירות פנים מהוות מנוע צמיחה לכלכלה המקומית. ריבוי שעות אור מביא תיירים אל המתחמים הציבוריים, חופי הים ובריכות השחייה, המסעדות ומתחמי המסחר, מה שמספק דחיפה לכלכלה המקומית.
תרבות הפנאי – הוספת שעת אור ליום תורמת לשיפור איכות החיים ורווחת הפרט, עידוד תרבות פנאי משפחתית וקהילתית. שעון הקיץ מאפשר חיי משפחה טובים יותר, כי כאשר חוזרים מהעבודה ויש עדיין אור בחוץ, יכולים ההורים לצאת לפעילות משותפת עם הילדים. ציבור התושבים מגדיל את הבילוי ותרבות הפנאי במרחבים הציבוריים, מה שמחד גיסא מסייע לעסקים המקומיים ולכלכלה, ומאידך גיסא מצריך מן הרשות המקומית מענה לפעילויות פנאי ובידור במרחבים הציבוריים.
תחבורה – התאמת השעון למדינות אירופה תורמת להגברת הבטיחות בדרכים ולמשק האנרגיה. שעון הקיץ חשוב גם למלחמה בתאונות הדרכים, כי העדיפות היא תמיד לנסיעה באור יום.
תפוקת עובדים – ארגונים מדווחים על עלייה בתפוקת העובדים בשעון הקיץ לעומת ירידה בחורף, כאשר נמצא קשר ישיר בין שעות אור ושמש להשפעה על מצב הרוח, הדינמיות והיעילות של העובדים.
חשוב לציין שלמרות היתרונות הללו במרבית הפרמטרים מדובר בתועלת שאינה ניתנת לכימות ולמדידה, וכי יש הטוענים כי היכן שבאים לידי ביטוי היתרונות של שעון הקיץ – ניתן לראות את החיסרון בשעת הבוקר המוקדמת והחשוכה.

הרשויות המקומיות בישראל מהוות את הזרוע הביצועית למדיניות הממשלה, כאשר המעבר בין השעונים הוא אחד מן הפרמטרים הדורשים היערכות של הרשות ומשפיעים עליה.
בין תחומי האחריות והפעילות של הרשות המקומית:
• שינוי והכוונת תאורת הרחוב והמתחמים הציבוריים
• תאום אל מול חברת החשמל לבחינת רזרבות והבטחת אספקה סדירה של חשמל בעיר.
• בחינה והתאמה של סידורי עבודה, תוך מתן דגש על עובדי שפ"ע, ניקיון ותחזוקה העובדים בתנאי חוץ.
• הרחבה ומתן מענה בתחום פעילויות הפנאי לתושבים
• מתן דגש על בטיחות בדרכים בימי המעבר בין השעונים
• שינוי והתאמת שעות פעילות במוסדות דתיים כגןן: בתי הכנסת, מקוואות וכיו"ב

חשוב לציין כי טכנולוגיות מתקדמות ופיתוחים חדשניים של מערכות וכלים העומדים לטובת הרשויות המקומיות בישראל כיום, מסייעים בהגברת היעילות האנרגטית, בשמירה על הבטיחות והסדר הציבורי, בשליטה אופטימלית בתאורה ובמערכות נוספות בעיר תוך גמישות, דינמיות והתאמה לצורך, ולא בכפיפות לשעון כזה או אחר ובשיפור והתאמת השירות לתושב. במרכז החדשנות – MIC ניתן להתרשם ממערכות תאורה חכמה, ניהול אנרגטי ותפעול של מבנים מסחריים, פתרונות בתחומי התחבורה, חניה, בטחון סייבר ומצלמות, אשפה ומים, ומגוון חידושים שיאפשרו חיסכון והתייעלות שאינם תלויים בשינוי השעון וניתנים ליישום ולמתן תרומה מהותית לעיר בשלל היבטים.

לכל הכתבות

מראה, מראה שעל הקיר, מי הכי דיגיטלית בעיר?

מאת צוות MIC

איפה לדעתכם הרשות המקומית שלכם מדורגת לעומת רשויות אחרות מבחינת השירותים הדיגיטליים שהיא מציעה? גבוה מאוד? או אולי, לדעתכם, המצב, איך לומר בעדינות? – הכי נייניטיז?
לפני מספר שנים בודדות פותח מדד הדיגילוקאלי של Deloitte שבוחן את היצע השירותים הדיגיטליים ברשויות המקומיות בישראל וחושף בפנינו מי העיר הכי דיגיטלית.

אם נתחיל מהשורה התחתונה, כולם צריכים את שירותיה של הרשות המקומית בה הם מתגוררים, בין אם מדובר באדם פרטי ובין אם מדובר בעסק.
עם יד על הלב, עד כמה הרשות המקומית שלכם "ידידותית למשתמש" ועד כמה היא בכלל תקועה אי שם בעידן הפקסימיליה ונצמדת, משום מה, לביורוקרטיה וטופסיידה מסובכות ומיותרות?
בעידן הדיגיטלי של היום, אנשים רבים מחפשים את הפתרונות הדיגיטליים הפשוטים. אין להם כוח, זמן או רצון להתברבר עם הגעה פיזית לפגישות או הגשת טפסים והם יודעים שאפשר יותר ושמגיע להם יותר.
לרשות המקומית יש, למעשה, את הכוח להקל על התושב (ועל הדרך, גם על עצמה ועל עובדיה), או לגרום לו לבזבז שעות וימים שלמים בעמידה בתורים לא נחוצים בבניין העירייה. מדד הדיגילוקאלי של Deloitte, שפותח בשנים האחרונות על ידי פירמת Deloitte ובסיוע של סטודנטים ממסלול המצטיינים של ביה"ס לממשל מהמרכז הבינתחומי, בוחן בדיוק את הסוגיה הזאת, ובכוחו לסייע לרשויות השונות לעשות את הצעד ולהתחבר אל לב ליבן של שנות ה2000, שלא לדבר על כל מה שהגיע אלינו ב-2020…

אז איך זה בעצם עובד?
המדד, שהינו היחיד מסוגו בישראל, מעודכן מדי שנה. הוא פותח במטרה לקדם את היצע השירותים העירוניים הדיגיטליים לאזרח בישראל ותוכלו להשוות באמצעותו את השירותים השונים, לזהות צרכים ופערים מרכזיים ולטפל בהם. אם ננסה לפשט את הדברים, כי הרי אחרי הכל זאת מטרת-העל שלנו, המדד למעשה בוחן את היצע השירותים הדיגיטליים לתושב ולעסק ברשויות מקומיות בישראל. הוא נחלק ל-4 קטגוריות שונות:
– שירות לתושב
– שירות לעסק
– נגישות
– שירות תכנון והנדסה

כדי לאסוף את כלל הנתונים, ישבו מפתחי המדד עם פינצטה ובחנו את כלל השירותים הדיגיטליים המוצעים באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות של כלל הרשויות המקומיות בישראל. נבדקו 38 פרמטרים שירותיים שונים שנוקדו לפי רמת זמינות המידע באופן מקוונן ודיגיטלי, ושוקללו לכדי ציון סופי על סמך הרכב הניקוד בכל אחת מהקטגוריות. אם נעיף מבט קל ברשימה העדכנית, נוכל לראות כי העיר רעננה טיפסה לראש הדירוג, ואחריה מובילה, איך לא – עיריית תל-אביב יפו. בינינו, זו לא הפתעה מאוד גדולה, ובימים שבהם, אם נהיה לגמרי כנים, רוב הרשויות המקומיות פוזלות לכיוון הדיגיטל של עיריית תל-אביב יפו ומפנטזות להיות בדיוק כמוה מהבחינה הזו, מגיע מדד הדיגילוקאלי של Deloitte ולמעשה הופך את החיים של מקבלי ההחלטות ברשות המקומית שלכם לפשוטים יותר.
כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להיכנס למדד, למצוא את הרשות המקומית שלכם, לגלות מה הציון שקיבלה, להשוות אותו לערים אחרות ולהבין איפה בדיוק אתם עומדים, מה אתם צריכים לשנות, איפה ביכולתכם לשפר, ועד כמה התושבים שלכם יכולים להיות מרוצים מן השירותים המוצעים להם.

אחרי הכל, התכנסו כאן כדי להקל על התושבים ולהבטיח להם שירות עירוני פשוט ומשביע רצון, לא?

קישור לאתר המדד – https://digilocally.deloitte.co.il/Home