לכל הכתבות

אוסלו שופעת פרסים, אבל לא כאלה שאתם חושבים…

מאת צוות MIC

אוסלו, הבירה הנורבגית, ידועה בפרסים שלה, אבל היא לא רק מחלקת אותם, היא גם זוכה בהם. אוסלו זכתה בתואר הבירה הירוקה של אירופה לשנת 2019 על ידי הנציבות האירופית, והצטיידה באמצעים למימוש שאיפותיה הסביבתיות כבר בשלב מוקדם מאוד.

יש חשמל באוויר (ובכבישים)

היעדים הסביבתיים של אוסלו, בירת נורבגיה, הם יעדים שאפתניים במיוחד. כחלק מעמידה ביעדים אלו היא גם ממקמת את עצמה כמובילה העולמית בכל מה שקשור במכוניות חשמליות, כך לפי הגוף העצמאי OFV. אבל היא לא מסתפקת רק בהובלת הקטגוריה, אלא אף מתכננת לאסור מכירה של מכוניות עם מנועי בעירה פנימית החל משנת 2025 כדי לעמוד ביעדים שלה, הכוללים הפחתת פליטת גזי חממה (GHG) ב-50% עד 2020 (לעומת הרמות שהיו קיימות ב-1990) והפיכתם לפחמן ניטרלי עד שנת 2050.
כיוון שתנועת המכוניות בעיר מהווה כ-60% מפליטת גזי החממה, יש לשימוש במכוניות חשמליות משקל רב ביותר. זו הסיבה שבגללה אוסלו לא חסכה בתמריצים לקידום מכוניות חשמליות, הסירה את רוב המסים עליהן, מציעה עבורן חניה חינם וגישה לנקודות טעינה ומעבורות, ומתירה עבורן את השימוש בנתיבי תחבורה ציבורית. כי מה לא עושים כדי לקדם מטרה נעלה שכזו?

כאן בונים עיר ירוקה!

אם אי פעם תרצו לקבל אישור לפרויקט בניה כלשהו באוסלו, עליכם לדעת כי לצורך כך תידרשו להפחית את פליטת הפחמן ב-50%, להציע איכות עירונית וארכיטקטונית אמיתית, ולהיות ממוקמים ליד מרכז תחבורה ציבורית. כל אלה במסגרת פרויקט ייחודי בשם FutureBuilt, תכנית בת מעל ל-10 שנים, הכוללת הקמת 50 פרויקטים של בניין ופיתוח שכונות, על ידי חיבור שותפים פרטיים וציבוריים. בין הפרויקטים הללו נמצא בית ספר המונה כ-800 תלמידים והינו מודל של עיצוב אנרגיה פסיבית. האקלים הפנימי וצריכת האנרגיה שלו אוטומטיים לחלוטין, בעוד שמספר מקומות החניה לרכב הצטמצם באופן מכוון למינימום האפשרי, עם שימת דגש על עדיפות לחניית אופניים.
בניין נוסף שמהווה דוגמה מופתית להתנהלות באוסלו הוא ה-Gullhaug Torg – מגדל בן 16 קומות המכיל משרדים ודירות מגורים, ועם זאת אינו מציע חניה למכוניות כלל. במקום זאת הוא ממוקם קרוב למרכז תחבורה ציבורית. בנוסף, צריכת האנרגיה שלו היא כמעט אפסית ומקוזזת על ידי כמות האנרגיה המתחדשת שנוצרת בו, ולמעשה כל הבניין מחומם ומקורר ללא שימוש ברשת החשמל.

מדידת פליטת פחמן זה בדיוק כמו לספור כסף

כן, כן. מה ששמעתם.
אוסלו צופה להפחית את פליטות הפחמן שלה בשיעור של עד 95% עד שנת 2030 ומקווה להוות דוגמה לערים חכמות אחרות בעניין. כדי לעמוד ביעד הזה העיר התחייבה לספור פחמן בדיוק כמו שסופרים כסף. מה זה אומר? – אסטרטגיית האקלים והאנרגיה של אוסלו שילבה תקציבי אקלים בתהליך התקצוב של הממשלה. אל תטעו – לא מדובר על תקציב כספי, אלא ממש כפי שתקציבים פיננסיים מדווחים על הוצאה מקסימלית לשנה, תקציבי האקלים מציעים נפח פליטות מקסימלי. עד היום, העיר החכמה פיתחה תקציבי אקלים עד 2020 כשהראשון בוצע ב-2017. מעבר לכך, העירייה מבצעת בדיקה ומעקב שוטפים אחר ההתקדמות, מה שמאפשר לבצע תיקונים בתקציבים במידת הצורך, כך שההשקעות יבוצעו בצורה האפקטיבית ביותר.

אלה רק חלק מהדוגמאות בהן אוסלו מצטיינת, וכמו שאתם בטח רואים בעצמכם – היא לחלוטין חושבת מחוץ לקופסה. כי אם כבר "עיר חכמה" אז רק בחשיבה בגדול ומחוץ לקופסה!

לכל הכתבות

העיר דובאי כמקור השראה לערים חכמות בעולם

מאת צוות MIC

הסכם השלום עם איחוד האמירויות חשף את הישראלים לא רק ליעד תיירותי ותרבותי חדש, אלא גם לאחת הערים המובילות בעולם בטכנולוגיה ובחדשנות, העיר דובאי.
שליט האמירות דובאי, שיח מחמד בן ראיד, הוא שפתח ביוזמה כבר בשנת 2014, כאשר שרטט חזון יומרני אשר הופך עיר בת ארבעה מיליון תושבים- ולמעלה מעשרים מיליון מבקרים מדי שנה- לעיר החכמה בעולם.
השיח קשר בין מדדי אושר ונוחות לתושבים ולמבקרים, לפיתוח ולשימוש בטכנולוגיות חדשניות, אשר בחלקן נמצאות בחיתוליהן, מן העולם כולו, לשיפור ולשדרוג איכות החיים בעיר דובאי.
בין ההשקעות ותחומי ההתפתחות המובילים בדובאי:

אנרגיה סולארית
למרות שדובאי מהווה חלק בלתי נפרד ואת האמירות השנייה בגודלה באיחוד האמירויות, אשר שולטת במשאבי נפט עצומים, במטרה לשמר את המשאב היקר והחוסן הכלכלי שהוא מייצר, משקיעה דובאי השקעה כבירה בהקמת שדות להפקת אנרגיה סולארית – הפקת אנרגיה המתורגמת לחשמל מקרינת השמש, במדינה חמה ושופעת שמש.
מטרתה של האמירות דובאי היא להגיע למצב בו לא פחות מרבע מצריכת האנרגיה במדינה נשענת על אנרגיה סולארית בלבד, וזאת בטווח זמן קצר יחסית בן שנים אחדות – עד לשנת 2030.
כבר כעת כל צריכת האנרגיה המקומית לטובת תאורה ציבורית בכבישי העיר, מתבצע באמצעות ניצול אנרגיה סולארית.
מלבד החיסכון והיעילות הכלכלית, האנרגיה הסולארית אשר מחליפה אנרגיה מתועשת – מפחיתה זיהום אוויר ומסייעת ביצירת עיר ירוקה.

בטיחות וביטחון
העיר דובאי מרושתת באופן מקיף במצלמות חכמות, אשר מתוכנתות לזיהוי אירועים חריגים, עבירות תנועה, אירועי אלימות וונדליזם ואחרים. המצלמות משדרות ישירות לעשרות מוקדי בקרה, וכוללות מנגנונים חכמים להתראות בזמן אמת אודות אירועים הדורשים התערבות משטרתית ו/או עירונית. בזכות מערך המצלמות המקיף אחוזי הפשיעה בעיר נמוכים במיוחד, כמו גם שמירה על הסדר הציבורי וחוקי התנועה. ניתן לראות מעט מאוד שוטרים ופקחים ברחובות, כאשר בזכות הטכנולוגיות החכמות השולטות בעיר, אלה מנהלים את צעדיהם ביעילות ונמצאים רק במקומות בהם נוכחותם נדרשת.

תחבורה
מערך הכבישים והתחבורה בדובאי הם מהמתקדם בעולם, כאשר כבר כיום מתנייעות על הכבישים קרוב לאלף מוניות חשמליות מבית חברת טסלה, הזוכות לעשרות עמדות טעינה נוחות ברחבי העיר. הגדלת היקף המוניות התאפשרה בזכות הטבות והקלות במיסוי ועידוד ישיר של הרשויות, והכל במטרה ליצירת עיר חכמה וירוקה ומופחתת זיהום אוויר.
נוסף לאלה פועלת בעיר רכבת מטרו חשמלית, אשר עוברת במסלול עירוני פתוח ובמסלול תת קרקעי, מה שמפחית את כמות העומסים והפקקים בעיר באופן משמעותי.
כמו כן מופעלת בדובאי רכבת מסוג מונורייל- רכבת חד מסילתית, חשמלית, בהנעה עצמית ללא נהג. רכבת זאת חולשת על מסלול מסילות מובנה וייעודי החוצה את קו החוף והאיים המלאכותיים בעיר, לאורך למעלה מחמישים ק"מ.
פתרונות אלו ועוד מאפשרים עיר נטולת פקקים, עם זיהום אויר מופחת, בעלת מערך תחבורה נוח ויעיל לתושבים ולמבקרים.

חינוך
כמעצמה כלכלית ומובילה טכנולוגית, דובאי ואיחוד האמירויות בכללותה, העלו את החינוך על נס, תוך ניצול מיטבי של טכנולוגיות ומערכות, וקבלת החלטות בראייה בינלאומית שנועדה להעניק חינוך איכותי בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים, החל מגיל 5 ועד ללימודים אקדמאיים. בדובאי השפה האנגלית מוגדרת כשפה שניה ונלמדת במערכת החינוך כבר מן הכניסה אליה. בעיר, ערב רב של בתי ספר – השמים דגש על לימודים למקומיים ולזרים, ו-11 אוניברסיטאות מובילות.
מערכת החינוך מתהדרת במעבדות מחקר, תוכניות בינלאומיות לפיתוח ולהכשרות של מורים ואנשי צוות, למידה היברידית, מערכות ממוחשבות למיפוי קשיים ואתגרים ולפיתוח תוכניות סיוע אישיות.

מסחר וכלכלה
בדובאי ניתן לחזות באטרקציות תיירותיות מרהיבות בתחום המסחר, ביניהם קניוני ענק, מרכזי סחר צפים, מתחמי פנאי ובילוי, מתחמים קולינריים ואחרים. בזכות התפתחות מהירה של תחום הבנייה בעיר, לצד שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לטובת שיפור השירות וניהול העומסים, המלאי והאירועים לטובת המבקרים, ניתן להתרשם ממתחמים עסקיים המציגים מודלים מבטיחים של כדאיות כלכלית, ומהווים חלק בלתי נפרד מצביונה של העיר האמידה.
ערים רבות בעולם מגלות עניין בטכנולוגיות ובאפשרויות להפיכת העיר לעיר חכמה, לבניית מתווה לחיסכון כלכלי וייעול שירותים, לקבלת פתרונות לבעיות אורבניות מוכרות דוגמת תשתיות, התמודדות עם פסולת, בינוי, תחבורה ועומסים.

MIC מרכז החדשנות מוניציפלית, מבית משכ"ל, מלווה רשויות מקומיות וחברות בישראל, וחושף בפניהן עולם חדש של טכנולוגיות מתקדמות, במגוון תחומים, ליצירת עיר חכמה ומובילה, לשיפור מדדי שביעות רצון התושבים, לבניית ענף תיירות עירוני מחודש ולשלל פתרונות מתקדמים לאתגרים וצרכים מקומיים.

לכל הכתבות

קרנבל בירוק

מאת צוות MIC

כשאנחנו שומעים את המילה "ברזיל" התמונה הראשונה שמצטיירת בראשנו היא קרנבל מלא בצבעים ואנשים רוקדים ושמחים בתלבושות מהודרות עמוסות נוצות, אבל מה אם נגיד לכם שישנה עיר בברזיל שהיא קרנבל של ירוק במהלך כל השנה? עיר ששווה ללמוד ממנה, גם אם לא רוקדים שם כל היום, והססגוניות של הקרנבל מתחלפת "רק" בססגוניות של ירוק?

הכירו את קוריטיבה, העיר הירוקה של ברזיל. היא ממוקמת בדרום-מזרח המדינה הכי שמחה בעולם ובפחות משלושה עשורים היא הצליחה להפוך מעיר נידחת למטרופולין מודרני בעל איכות חיים מהגבוהות במדינה. איך? כל מה שצריך הוא הקשבה לצרכיי התושבים, הרחבת הריאות הירוקות של העיר ושימת דגש גדול מאוד על תחבורה ציבורית.

טוב נו, אז אולי זה לא כזה פשוט. מהנדסי ערים יזיזו הרים וגבהות, פשוטו כמשמעו, כדי לייצר עבורנו כבישים ומגרשי חניה, תוך ניסיון התחשבות במיקום הבתים, התעשייה ויחסי הגומלין בין התושבים, אבל לעיתים קרובות מהנדסי הערים נאלצים להקריב לצורך כך אינטרסים של איכות הסביבה. הרי הסביבה לא מתלוננת…
אז זהו שהיא כן מתלוננת, ואם לא היא אז לפחות התושבים ומתכנני הסביבה.

בקוריטיבה החליטו לבחור בנתיב אחר לגמרי. היא בולטת בנוף הברזילאי בעיקר כיוון שהיא מציגה מציאות שונה מאוד מן המציאות הברזילאית שלה מצפים. אחוזי פשיעה נמוכים, רמת השכלה גבוהה וזיהום אוויר נמוך. או במילים אחרות: איכות חיים גבוהה. במילים עוד יותר פשוטות: גם אנחנו רוצים!

אז מה מיוחד בעיר הזו?

על תחבורה ציבורית שמעתם? ברור ששמעתם. אבל זה דבר אחד להצהיר על העדפה לתחבורה ציבורית, ודבר אחר לגמרי לבצע זאת. בקוריטיבה לא רק מדברים, אלא גם עושים. מעבר לכבישים, שנסללו בתכנון שמתחשב בתנאי הקרקע ובנוף, התחבורה הציבורית עצמה יעילה ונוחה ברמות שבהן נדיר להיתקל. קווי אוטובוס שכונתיים משלימים את קווי האקספרס, מספר התחנות גדול, ואפילו סידור התשלום מאפשר חיסכון עצום בזמן הנסיעה. במקום להתעכב עם תשלום לנהג בעליה לאוטובוס, בקוריטיבה השכילו לאפשר תשלום על הנסיעה מראש. עכשיו, כשהנהג עסוק אך ורק בנהיגה, ולא מתפקד כגזבר, נחסך כשליש (!!!) מזמן הנסיעה.
בנוסף, האוטובוסים בעלי קיבולת של עד 270 איש, וחוסכים בכמות הקווים הדרושה, אך לא על חשבון כמות הנוסעים.

ולמה דווקא אוטובוסים כשכולם מדברים על רכבות תחתיות? החשבון פשוט: בעוד שעלות קילומטר אחד של רכבת תחתית נעה בין 60 ל-70 מיליון דולר, עלות קילומטר של כביש הינה כרבע מיליון דולר בלבד. משתלם, לא?
ואם כבר בכסף עסקינן, ההוצאה החודשית של התושבים על תחבורה ציבורית מזערית ומסתכמת בכ-10% בלבד מהשכר הממוצע, כך שאחוז המשתמשים בה גבוה, מה שמונע צפיפות בכבישים, זיהום אוויר ובעיות חניה.
בנוסף, כדי לעודד תושבים לנסיעה בתחבורה ציבורית ותוך כדי כך גם למיחזור, ראש העיר (היהודי) של קוריטיבה, ז'יימה לרנר, יזם מהלך לא פחות מגאוני בו תושב שמביא אשפה ביתית למחזור מקבל שוברים לנסיעה חינם באוטובוסים. הכי WIN-WIN שיש!

אבל קוריטיבה לא מסתפקת רק בתחבורה הציבורית, היא גם הגדילה משמעותית את השטחים הירוקים, וזכתה לכינוי "העיר הירוקה". בשנות ה-50 פקדו את העיר שיטפונות נוראיים בגלל נהר האיגואסו הצמוד. בשנות ה-60 החליטה העירייה לשים סוף לסוגיה ונמנעה מאישורי בניה בשטחים שעל גדות הנהר, שם הוקמו פארקים ציבוריים, ונחפרו אגמים מלאכותיים שמנקזים את עודפי המים. כך למעשה נפתרה בעיית השיטפונות ששיבשה את חיי התושבים תדיר, והוגדלו הריאות הירוקות של העיר.
אין ספק שקוריטיבה היא חלום בירוק… 

לכל הכתבות

איכות זו לא מילה גסה

מאת צוות MIC

כשמדברים על טכנולוגיות לעיר חכמה, בהכרח מדברים על שיפור איכות החיים של תושבי העיר. טכנולוגיות כאלה מגבירות את תחושת הביטחון והנוחות של תושבים רבים. בין אם מדובר ברישות העיר במצלמות, תאורת רחוב חסכונית, השקיה חכמה של גינות ציבוריות ואפליקציות למציאת חניה פנויה. העיריות של ימינו ייצאו מגדרן כדי לשפר את איכות חייכם.

בשנים האחרונות ערים חכמות בארץ ובעולם עושות שימוש נרחב בטכנולוגיות שונות על מנת לשפר את איכות חייהם של התושבים. גם דוח מבקר המדינה לשנת 2021 מתייחס לשימוש בטכנולוגיות השונות, תוך מתן דגש מיוחד על תקופת הקורונה והריחוק החברתי, בה השימוש בטכנולוגיות אלו היה בלתי נמנע. אבל בסופו של דבר, שיפור איכות החיים בעיר הוא אינטרס של הרשויות המקומיות. למה? מסיבה אחת מאוד פשוטה: ככל שאיכות החיים בעיר תעלה כך יהיה ביקוש גבוה יותר למגורים בה, וככל שהביקוש למגורים עולה כך גם העיר משגשגת יותר.

אז באילו טכנולוגיות משתמשות הרשויות השונות ואילו פתרונות טכנולוגיות אלה מספקות להן (או יותר נכון: לתושבים שלהן)?

אספנו עבורכם מספר טכנולוגיות מבין מאות רבות כדי לתת לכם טעימה קטנה לדוגמה:

פלטפורמת חוכמת ההמונים ושיתוף ציבור של חברת קיומרקטס
חברת קיומרקטס פיתחה סט של מוצרי תוכנה לניהול חוכמת ההמונים, שיתוף ציבור וכן ניהול חדשנות. הפלטפורמות שלה פרוסות ברשויות מוניציפליות, משרדי ממשלה ורשויות פדרליות ומקומיות בכל רחבי העולם.
אין ספק שבימינו, משמע תקופת הקורונה, מוצרים אלה שימושיים אפילו יותר, אם כי השימושיות שלהן גדולה לא רק בעיתות כאלה.
מוצרי החברה כוללים מוצרים לשיתוף ציבור וניהול חוכמת המונים מול אזרחים ותושבים, מוצרים לשיתוף רעיונות ותהליכי חדשנות עם עובדי הרשות המוניציפלית או המשרד הממשלתי, כלים לשיפור תהליכים המאפשרים לרשויות מקומיות למטב את תהליכי השירות, תפעול ותהליכי העבודה הפנימיים שלהן וכלים לניהול תהליכי סקאוטינג טכנולוגי למציאת פתרונות מול יזמים, חברות פרטיות וגופי אקדמיה.

למידע נוסף: http://mic.org.il/solutions/qmarkets/

סיטיקונקט של חברת סיטיקונקט בע"מ
פלטפורמה דו כיוונית חכמה ומהירה המסייעת לתקשורת בין העירייה לבין התושבים. החברה מאגדת בתוכה מגוון פתרונות לשיפור השירות לתושבי הערים, כגון: מערכת CRM, אפליקציה, מודול טפסים, מודול תשלומים, אתרים עירוניים, מודול וטרינריה ועוד. הפלטפורמה, שהוכנסה לשימוש בעשרות רשויות מקומיות ברחבי ישראל, מייעלת את תהליכי העבודה של הרשות מול התושבים ומקצרת את משך הטיפול בבקשות השונות.

למידע נוסף: http://mic.org.il/solutions/ctconnect/

c-Live & c-Lite של חברת קרביין
חברת קרביין מפתחת תשתית לאומית מלאה המחברת ומעצימה את הדרך שבה הציבור מתקשר עם מוקדי חירום בזמן חירום ובעת שגרה. הפתרון של קרביין כולל מערכות שליטה ובקרה (שו”ב), העברת שיחות, ניתוב ותיעדוף אוטומטי, כמו גם שידור וידאו ומיקום דינמי של המתקשר וכן צ’אט דו כיווני בזמן אמת. המוצר הייחודי שלהם מאפשר, בין היתר, דיווח באזורים בהם הקליטה הסלולרית חלשה. בעזרת טכנולוגיית מיצוב חדשנית שפיתחה קרביין, ניתן אף לאתר את מיקומו של המדווח בדיוק של מטר בודד, מספר קומה ודירה, בתוך מבנים ומקומות סגורים. התוצאה היא תגובה מהירה ויעילה יותר של הגורמים הרלוונטיים ומודעות מצבית משופרת בזמן אמת.

למידע נוסף: http://mic.org.il/solutions/carbyne/

שלושת הדוגמאות האלה הן רק טעימות קטנות. נסו לחשוב מה קורה כשמוגשת לכם כל ארוחת הגורמה שנקראת "עיר חכמה"…

לכל הכתבות

חוכמת המדבר

מאת צוות MIC

זה כבר מזמן לא סוד שבאר שבע, בירת הנגב, הופכת להיות גם בירת הסייבר וההייטק. עכשיו היא גם הופכת להיות אחת מהערים החכמות ביותר בישראל, וזו עוד סיבה להתגאות בה מאוד!

פעם, כשהיו אומרים לכם "באר שבע", סביר להניח שהייתם מדמיינים בעיקר גמלים והצבע השולט היה צבע צהוב-מדברי. אבל היום לבאר שבע יש הרבה יותר מה להציע. אחרי הכל, מדובר בבירת הסייבר של ישראל. ככזאת, לא מפתיע בכלל שהיא מדורגת במקום הרביעי במדד הערים החכמות של אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

שינוי חברתי

בבאר שבע הולכים על כל הקופה ומתכוונים לרתום את הטכנולוגיה לטובת שינוי חברתי בעיר. המטרה הסופית היא שיפור שירותי הרווחה בעיר. במנהל החדשנות של באר שבע מקווים כי באמצעות הטכנולוגיה יוכלו לשפר את השירות ולהוביל למיצוי הזכויות של אוכלוסיות זכאיות בעיר. במקביל לכך יוכלו להגביר את התיאום בין נותני השירותים השונים בתחום הרווחה, דבר שיביא לשינוי משמעותי בתחום, ולשיפור ניכר של השירות לאוכלוסיות הזקוקות וזכאיות לסיוע.

התושב במרכז

עיריית באר שבע התחילה בפרויקט אופן-דטה ובפרויקט לקבלת החלטות מבוססות מידע. מה המילים הגדולות האלה אומרות? בגדול, זה אומר שני דברים: שקיפות ושיתוף התושבים בתהליכי קבלת ההחלטות. רשויות מקומיות הרבה פעמים טועות לחשוב על תושביהן כעל לקוחות, כשלמעשה החשיבה הנכונה יותר היא ראייה של התושב כשותף. המטרה היא להניע את התושבים לפעולה בנושאים כמו מחזור, ניקיון ובטחון העיר, חינוך ועוד.
בטחון, בטחון, בטחון!

בעיר הוטמעה מערכת "איתן", המסייעת לעירייה בניהול אירועי חירום, ניהול זירות שונות, כוח אדם ועוד. מדובר במערכות שליטה ובקרה חכמות שיכללו שליטה מרחוק על מערכות האזעקה, כריזה, ניהול רמזורים בכל העיר, מערכות הקשר ומערכות חכמות נוספות הנשלטות מרחוק דרך מרכז הבקרה העירוני. בנוסף יותקנו מאות מצלמות אבטחה שיפרסו בעיר שיספקו מידע על כל המתרחש בעיר וינוהלו גם הן על ידי מרכז השליטה העירוני. במקביל יכנסו לשימוש גם מערכות שונות לאנליטיקת וידאו בזמן אמת שינתרו ויעבדו נתונים חשובים לטובת אבטחת העיר ותפעולה לרווחת התושבים.
הפרויקט יאפשר לעירית באר שבע לנהל ולבקר בצורה מיטבית את הפעילות בעיר באופן שוטף וישקף את החשיבות הרבה הקיימת בשימוש בטכנולוגיה כמנוף לשיפור איכות חיי התושבים.
אין שום ספק שבאר שבע מתקדמת ודואגת לתושבים שלה על ידי שימוש מדהים בפתרונות דיגיטליים חכמים. לנו נשאר רק להגיד לעיריית באר שבע: שאפו על הפרחת הנגב גם במובן הטכנולוגי-החכם. שנות ה-2000 גאות בכם!

לכל הכתבות

טרנספורמציה דיגיטלית – מחשבים מסלול מחדש

מאת צוות MIC

האנושות כמו שאנחנו מכירים אותה השתנתה לחלוטין. נשמע דרמטי, נכון? זה בגלל שזה באמת דרמטי. מאוד דרמטי. אבל אנחנו לא מתכוונים רק לשנים האחרונות, אלא לכל המהפכות הרבות, השונות והמגוונות שקרו במהלך ההיסטוריה ושינו את העולם מן הקצה אל הקצה. האחרונה שבהן היא מהפכת האינטרנט, ובעקבותיו: הדיגיטל.

אז מה זה בכלל כל הטרנספורמציה הדיגיטלית הזאת שכולם מדברים עליה? אם גם אתם מרגישים שמדברים איתכם במילים גדולות בסינית – תמצאו את כל התשובות במאמר הזה.

נתחיל מהסוף: טרנספורמציה דיגיטלית היא החלת שינויים טכנולוגיים חדשים כדי לפתור בעיות וליצור הזדמנויות עסקיות ובידול תחרותי. נשמע מסובך ומבהיל? זה ממש לא חייב להיות ככה. בסופו של דבר, מטרתם של הפתרונות הטכנולוגיים הרבים שסובבים אותנו היא לייצר יעילות, פתרונות יצירתיים לבעיות קיימות ולהרחיב את השיטות המסורתיות בהן ארגונים שונים משתמשים.

עד שנת 2020 ארגונים רבים התפשרו על צורת העבודה של העשור הקודם רק כדי לא לצאת מאזור הנוחות שלהם. זה לא אומר שללקוחותיהם היה נוח, אבל הם בהחלט הסכימו, במקרים רבים, לקבל את צורת השירות המוצעת להם, גם אם תוך הרמת גבה ותמיהה בסגנון: "באיזו שנה אנחנו נמצאים?"

ואז הגיעה הקורונה ואילצה את כל הנשארים באזור הנוחות ואת כל המתפשרים למיניהם לשנס מותניים ולעשות את הצעד לקראת העתיד, או יותר נכון: לקראת ההווה, ולהכיל בארגון שלהם טכנולוגיות כאלה ואחרות, בין אם פנים ארגוניות ובין אם כלפיי לקוחות הקצה, על מנת לאפשר לעסק שלהם להמשיך להתקיים גם בסגרים. אבל אל תתבלבלו, גם עם כל הכלת הטכנולוגיות הזאת, עדיין לא מדובר בטרנספורמציה דיגיטלית. למה? כי בסופו של דבר, מה שקרה בפועל היה שארגונים "שמו פלסטר" על פצע עד יעבור זעם. זה לאו דווקא אומר שהם באמת אימצו את השינוי או שהם עשו אותו מתוך חשיבה על אסטרטגיה ארגונית.

הטרנספורמציה הדיגיטלית דורשת מההנהלה להקדיש זמן בגיבוש האסטרטגיה הארגונית כך שתתאים לעידן הדיגיטלי. "פלסטר" לא יעיל במקרה הזה. במקום זה, צריך להשכיב את הארגון על מיטת הניתוחים ולהתחיל בניתוח עומק כמעט של כל איבריו הפנימיים. הניתוח יכלול את המגמות בשוק, חקירת הטכנולוגיות הדיגיטליות, הפוטנציאל שלהן, ההזדמנויות החדשות שהן מביאות איתן והסיכונים החדשים הקיימים בהן ועוד.

חשבתם שנגמר? אז חשבתם… זו בעצם רק ההתחלה. בנוסף לניתוח הזה, כדי להעביר את הארגון שלכם טרנספורמציה דיגיטלית כשרה למהדרין, תצטרכו לנבור ולחקור כמעט כל תחום שקשור בארגון שלכם. החל מעיצוב חוויית הלקוח ומחקר המסע שהוא עובר, דרך הקמת תשתית תהליכים חכמים, יעילים ודיגיטליים, בחינת המודל הארגוני הנוכחי וקידום יישום של מודלים ארגוניים חדשניים, יישום תהליכי הפקת נתונים לקבלת תמונה רחבה וכוללת, יישום ארכיטקטורת מערכות טכנולוגיות גמישה ובעלת יכולת לקלוט את הטכנולוגיות החדשות, הכשרת העובדים ופיתוח האוריינות הדיגיטלית שלהם, טיפוח ושימור הכישרונות, פיתוח כישוריהם להתמודדות עם אתגרי הסביבה הדיגיטלית החדשה ועוד.

אם אתם שואלים אותנו – אנחנו מודים, העבודה בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית אמנם לא פשוטה או קלה בשום צורה, אבל עם יד הלב: היא שווה את זה לגמרי!

לכל הכתבות

סינגפור – החוכמה פשוט נשפכת ממנה

מאת צוות MIC

כבר שלוש שנים ברציפות שסינגפור תופסת את המקום הראשון בדירוג הערים החכמות בעולם לפי מכון – Institute for Management Development) IMD). ממושבה בריטית נידחת הפכה סינגפור להיות אחת הערים המודרניות והמפותחות ביותר בעולם.

סינגפור היא עיר-מדינה קטנטונת שעושה לעולם כולו בית-ספר כבר שלוש שנים, כשהיא מובילה בדירוג הערים החכמות בעולם לפי מכון IMD (Institute for Management Development) ותופסת בו את המקום הראשון. הדירוג הזה נשען על נתוני סקר שבוצע בחודש יולי 2021 בקרב 15,000 איש מ-118 מדינות שונות, אשר כולם מתגוררים בערים חכמות. הסקר ציין גם כי התפיסה של תושבי הערים הטכנולוגיה במרחב העירוני הושפעה מאוד ממגפת הקורונה ומהאצת הדיגיטליזציה שהתרחשה בעקבותיה.

מקום ראשון – על מה ולמה?
כשכולם מסביב לגלובוס מדברים על חדשנות, סינגפור מיישמת את זה ובענק! היא משקיעה משאבים רבים בעתידניות בשטחה כפתרון לכמות האוכלוסייה שנמצאת בעליה, ובניסיון למזער את התוצאות של משבר האקלים הגלובלי.

מזגן מרכזי – לא מה שחשבתם
דוגמה אחת לחשיבה מקורית ולהשקעת משאבים יעילה היא בתחום מיזוג האוויר. מגז האוויר בסינגפור חם ולח, כך שיותר משליש מצריכת החשמל בבית סינגפורי ממוצע יוצא על שימוש במזגנים. בחודשים האחרונים הוכרזה בסינגפור עיר חכמה בשם טנגה, שם מתכנני העיר השתיתו מערכת קירור מרכזית שתעבור בכל הבתים ותופעל בכוח סולארי. המערכת תחליף את הצורך במזגנים ותחסוך בפליטת פחמן דו-חמצני. התוצאה תהיה שווה להורדת כ-4500 מכוניות מהכביש מדי שנה.

דיור ציבורי כמונח מתקדם
אם נאמר לכם את המילים "דיור ציבורי" סביר להניח שאוטומטית תדמיינו שכונות למעוטי יכולות וכל מה שנגזר מכך. אז תופתעו אולי לשמוע שבסינגפור 80% מהתושבים גרים בדיור ציבורי, והחיים שלהם דווקא טובים.
ביוחואה, אחת משכונות הדיור הציבורי החכמות, הותקנו בדירות אלפיי חיישנים המפקחים על ניצול אנרגיה, הפקת פסולת ושימוש של מים בזמן אמת. אנחנו יודעים, זה נשמע מאוד "האח הגדול", אבל המטרה טובה ומשרתת את התושבים בדיוק כמו שהיא משרתת את הממשל. איך?
החיישנים הללו מחוברים לאפליקציות חכמות המספקות לתושבים משוב על התנהלות ירוקה יותר או פחות אצלם בבית. דמיינו לעצמכם שתוכלו לדעת בזמן אמת ובכל רגע נתון מהי צריכת החשמל או המים שלכם ובעזרת הידע הזה תוכלו לחשב את התקציב שלכם בזמן אמת מבלי להמתין לחשבון מפתיע ונפוח אחת לחודשיים. זה בדיוק מה שהאפליקציות הללו עושות בעזרת החיישנים. הן למעשה עוזרות לתושבים להשתמש בפחות מים, חשמל וכו' על מנת לקצץ בהוצאותיהם.  הממשל, מהצד שלו, אוגר את המידע הזה ומנתח אותו. בעזרת הנתונים הנאספים הוא יכול לשפר את התכנון, העיצוב ואת תחזוקת הדיור ציבורי ברחבי סינגפור.

טיפול ביתי
עוד דרך שבה סינגפור משתמשת בחיישנים על מנת להקל על חייהם של תושבי העיר היא בתחום הרפואה. סינגפור החלה בפיילוט שנקרא "רפואה מרחוק", ובו למעשה אין צורך להגיע לבית החולים כדי לקבל טיפול רפואי. באמצעות החיישנים הטיפול נעשה מרחוק כשהמטופל נמצא בנוחות שבביתו הפרטי. כך גם בניסוי "שיקום מרחוק" שנערך כבר 3 שנים, בו חולי שבץ מקבלים הדרכה לתרגילים, וכאשר הם נמצאים בפעילות גופנית, חיישנים ומצלמות מתעדים אותם ומעבירים את המידע למטפלים שלהם, ואחת לשבוע הם עורכים שיחות וידאו עם רופאים.

אלה שלוש דוגמאות בלבד, ותהיו בטוחים שסינגפור "שוחה" בפתרונות דיגיטליים מדהימים נוספים שעוזרים גם לתושביה וגם לממשל המקומי בו-זמנית והופכים אותה לעיר החכמה בעולם כבר שלוש שנים ברציפות, כשלנו נשאר רק לקנא.

לכל הכתבות

העץ הנדיב

מאת צוות MIC

ערים חכמות זה לא לגמרי רק טכנולוגיה חדשנית שלא נראתה כמותה עדיין. לפעמים מדובר אפילו בדברים הפשוטים ביותר, כאלה שהעין שלכם אמנם רואה, אבל היא כל כך מורגלת בהם כבר שהיא לא מייחסת להם חשיבות, נגיד כמו צמחייה ועצים. אבל אל תטעו – הם מאוד מאוד חשובים.

לא משנה באיזו עיר אתם מתגוררים, או מבקרים, כשאתם צועדים על המדרכה בדרך לעבודה, או לקניות או סתם לחברים, תמיד תמיד תמיד תראו סביבכם עצים וצמחייה בכמות זו או אחרת. זה לא סתם כי ראש העיר חובב ירוק, אם כי אנחנו לא שוללים גם את האופציה הזאת. האמת היא שמדובר באמצעי יעיל, פשוט וזמין שתורם לעיר כלכלית, חברתית וסביבתית. הם מעודדים הליכה ברגל על פני נסיעה ברכב פרטי, ממתנים את הטמפרטורה, מסייעים להפחתת זיהום אוויר ופליטות גזי חממה, משפרים את הרווחה האישית של התושבים ועוד.

תם השרב הגדול

טוב, לא באמת תם שום שרב, ועוד לא פתרנו את בעיית ההתחממות הגלובלית, אבל לעצים יש בהחלט השפעה ניכרת על הטמפרטורה בסביבתם, ולכן בערים הסובלות מחום קיצוני רצוי לשלב תכנון שתילת עצים במרחב העירוני. עצים מפחיתים את הטמפרטורה סביבם בשיעור ממוצע של 2–5 מעלות צלזיוס. זה הפרש משמעותי ביותר, בעיקר במדינה חמה כמו ישראל ועל אחת כמה וכמה בתקופת משבר ההתחממות הגלובלית שאנו חיים בו. עצי פיקוס, למשל, מומלצים ביותר למטרה זו והם יכולים להוריד את הטמפרטורה סביבם אפילו ב-5.5 מעלות.

נסיעה נעימה

יתרון נוסף של עצים במרחב העירוני הוא יצירה של העדפת תחבורה ציבורית על פני נסיעה ברכב הפרטי. איך? האמת שהפתרון הזה באמת מאוד מאוד פשוט. עץ בסביבתה של תחנת אוטובוס, למשל, יספק אזור צל רחב יותר מאשר ההצללה של התחנה עצמה, צל זה מספק קירור עבור השוהים בתחנה, בכך שהוא מונע חימום של הממתינים בתחנה על ידי קרינה ושחרור חום ממשטחים בקרבת התחנה כמו מכוניות, כבישים ועוד. ההשלכות של זה הן מהותיות על הנכונות של תושבים להשתמש בתחבורה ציבורית ו/או העדפת הליכה, רכיבה על אופניים ועוד. כמובן שעצים הם לא הכלי היחידי וקיים צורך בהיבטים רבים נוספים לצורך הצלחת התחבורה הציבורית בעיר, אבל זה כבר נושא אחר לגמרי.

נושמים עמוק

קחו נשימה עמוקה לפני שאתם ממשיכים לקרוא. איך האוויר שנשמתם מרגיש? נקי? כי אנחנו רוצים להזכיר לכם שעצים למעשה מטהרים את האוויר. איך הם עושים זאת? הם לא באמת מונעים זיהום, אלא יותר לכיוון של סופחים זיהום אוויר ופליטה של חמצן וכך מנקים את האוויר שתושבי העיר נושמים. זה לא סוד שזיהום אוויר משפיע קשות על הבריאות של כולנו, ולכן מדובר ביתרון משמעותי גם בשמירה על בריאות הציבור ותושבי העיר.
בנוסף, בואו לא נשכח את נזקיה הבריאותיים של החשיפה לקרינת השמש, שגם אותם, מן הסתם, מצמצים העצים הניטעים במרחב העירוני.

ומה עם כסף?

שלושת הנושאים שהעלינו כאן הם רק חלק מהיתרונות של שימוש בעצים במרחב העירוני, ואם מחברים את כולם יחד, התוצאה היא סיוע כלכלי. איך? תחשבו על החסכון באנרגיה של בתים עקב צל, ההשפעה על האוויר והמים בעיר, שיפור ערך הבתים. אם אלה לא מספקים אתכם, עצים משפרים גם את תיירות הפנים ותיירות החוץ, ואם כבר תיירים, אז מה עם שופינג? – מחקרים מראים כי צרכנים מוכנים לשלם בין 9% ל-12% יותר בחנויות ברחובות שבהם יש עצים.
נו? שווה, לא?

לכל הכתבות

לונדון לא מחכה לאף אחד. היא פשוט מתקדמת.

מאת צוות MIC

לונדון תמיד הייתה, וכנראה שגם תמיד תהיה, הטיול האורבני המושלם. מזג האוויר הייחודי לה, סגנון הבניה המהפנט שלה וההיסטוריה ארוכת השנים שווים את ליבם של מיליוני תיירים בשנה. אבל לונדון לא נצמדת רק להיסטוריה שלה והיא מקפידה להישאר מעודכנת כל הזמן.

אין באמת צורך להציג את לונדון, הבחירה האולטימטיבית לחופשה עבור מיליוני תיירים בשנה, ובכל זאת יש בה צדדים שרק התושבים מכירים, ושווה לעצור רגע ולשים אליהם לב, כי, כדברי השיר, בלונדון "היאוש נעשה יותר נוח". לא שאנחנו מיואשים, אבל בהחלט יותר נוח ויש לכך סיבות.
לונדון היא אחת מהערים החכמות ביותר בעולם. מה זה עיר חכמה? שמחים ששאלתם.
האמת שקשה להגדיר את המונח הזה ואין לו הגדרה אחת שמוסכמת על כולם, אבל אפשר להגיד בבירור שהכוונה היא לשימוש בטכנולוגיות שמייעלות את השירות לאזרח במרחב העירוני, חוסכות בעלויות, מצמצמות את זיהום האוויר, משפרות את הקשר עם התושב ואת עבודת העירייה ומספקות מרחב ציבורי בטוח. כיום, כשקצב גידול הערים גבוה והנהירה אליהן כמעט בלתי פוסקת, נוצר למעשה עומס על התשתיות הקיימות ולכן שילוב של טכנולוגיות במרחב העירוני הפך להיות קריטי ביותר.

איך לונדון עושה את זה?
הנה שלוש דוגמאות מעניינות שבטח תרצו לייבא לארץ:

בלונדון השיתוף נעשה יותר נוח

ללונדון קיים מאגר מידע חינמי לחלוטין שפתוח לכלל הציבור. הוא אוגר בתוכו כמויות מידע עצומות הנוגעות לעיר הבירה לשימוש הציבור כולו, בין אם אתם תושבי העיר, בעלי עסקים או אפילו מפתחי אפליקציות.
בפורטל המידע הלא פחות ממדהים הזה קיימים יותר מ-700 מערכי נתונים שיכולים לסייע בקלות, לכל מי שמעוניין בכך, להכיר ולהבין טוב יותר את העיר המרהיבה הזו, ויותר מכך – לפתח ולהציע פתרונות לבעיות העירוניות הקיימות בה.  מפתחי האתר הגדילו לעשות וכבר בכניסה לאתר הם מזמינים תושבים, בעלי עסקים ומפתחי אפליקציות להתבונן בעיר, בפורטל המידע ולהציע את הרעיונות שלהם בקלות ובנוחות שאין שניה לה.

"שלום, אני נוסעת" – רק שימו לב לאן ומתי בדיוק אתם נוסעים, כן?

לאחרונה שמענו גם בישראל את המונח "אגרת גודש". לפני שאנחנו מתעצבנים רק מהמונח עצמו, חשוב שנבין אותו. קודם כל, שרת התחבורה שלנו היא ממש לא זאת שהמציאה את הרעיון ולמעשה הוא קיים בלונדון כבר שנים רבות. מדובר באגרה שנגבית בחלקים של העיר, שנקבעו וסומנו כאזורי גודש, מכלי רכב מסוימים.
בשביל מה זה טוב בעצם? – המטרה היא, כמובן, להפחית את עומסי התנועה, אך בו זמנית גם לממן השקעה במערכת התחבורה של העיר.
האגרה בלונדון עומדת על סך של 12.50 ליש"ט לכל יום שבו נכנס כלי רכב מסוים לאזור אגרת הגודש, בשעות הגודש כמובן. במידה ולא שולמה האגרה, יוטל על התושב קנס הנע בין 180-60 ליש"ט.
בנוסף לאגרת הגודש, וכחלק מהמלחמה של לונדון בזיהום האוויר בה, לפני כ-3 שנים החליטה העירייה לשדרג ולהחריף את רשימת הרכבים האסורים לכניסה ל"איזור הנקי", וכעת היא כוללת גם רכבים שיוצרו בשנת 2015 ואינם בהכרח מוגדרים כמזהמים כבדים.
חשוב לזכור שבלונדון השינוי הזה אפשרי, ואפילו מבורך ביותר, כיוון ששם התחבורה הציבורית עובדת בצורה יוצאת מן הכלל במשך 7 ימים בשבוע, עם אפשרויות נוחות ונגישות לכלל הנוסעים, הן מבחינת תשלום והן מבחינת פיזור הקווים של כלל אפשרויות התחבורה ברחבי העיר. כך למעשה התחבורה הציבורית בעיר מהווה אלטרנטיבה תחבורתית לא רק הולמת, אלא אפילו מצוינת לנסיעה ברכב פרטי, וברוב המקרים היא אפילו עדיפה על נסיעה ברכב פרטי. עוד נקודה למחשבה ולשיפור בארצנו הקטנטונת. כי רגע לפני שמאמצים שינויים אולי עדיף לבחון גם את מערכת התשתיות שתתמוך בהם ותאפשר אותם בצורה כזאת שלא יהוו מכשול בפני התושבים במקום לקיים את מטרתם העיקרית – להקל עליהם.

מאמי, אנחנו צריכים לדבר…

לרוב, כשאתם שומעים משפט מהסוג הזה, תהיו בטוחים שמדובר בחדשות רעות, אבל הפעם אתם יכולים לנשום (בערך… בכל זאת מדובר בלונדון והפיח עלול להפריע קצת לנשימה…). ללונדון קיימת קהילה אינטרנטית שהוקמה ביוזמת העירייה ונקראת Talk London.  הקהילה המקוונת הזו הוקמה בשנת 2012 והמטרה העליונה שלה היא שהעירייה תוכל לשמוע מתושבי לונדון על הנושאים החשובים להם ביותר בקלות. החל מאוויר נקי, תקציבים ועד להתאוששות מהקורונה וחזרה לשגרה. אופציה נוספת בקהילה המקוונת של לונדון היא הצעת רעיונות לעירייה. ניתן לפרסם רעיונות חדשים וניתן להגיב או אפילו להוסיף על רעיונות שתושבים אחרים פרסמו.
צוות האתר אוסף את הרעיונות, חוקר אותם, ואת הטובים שבהם מביא לידי מימוש.  באופן כללי, ניתן לומר שעיריית לונדון אוהבת את הרעיון של שיתוף פעולה עם התושבים שלה בכל מה שקשור לחיים במרחב העירוני ולנוחות שלהם.

הניקוד שלנו: ארבעה "ביג-בנים" מתוך חמישה:).

לכל הכתבות

יום כדור הארץ – האחריות של הרשויות המקומיות לשמירה על הכדור

מאת צוות MIC

בעשרים ושניים בחודש אפריל, מדי שנה,  חל יום כדור הארץ, ציון בינלאומי שנועד להעלות את המודעות לצורך בהגנה על הכדור ושימור סביבה ירוקה ובת קיימא.

המודעות האזרחית לגורמים אשר מזהמים את הכדור ופוגעים בו חשובה, ומביאה לצמצום השימוש בפסולת שאינה מתכלה, במתן עדיפות למוצרים ולמערכות בעלי דירוג אנרגטי גבוה וחיסכון באנרגיה. יחד עם זאת, תרומה זו היא מזערית ואינה מספקת כאשר אינה נתמכת במדיניות סדורה ובהעלאה על סדר היום של הנושא, על ידי רשויות מקומיות, רשויות המדינה, ארגונים וחברות.

לא די במודעות לבדה ביעד השאפתני להגן על כדור הארץ מפני הסכנות אשר אורבות לו, ביניהן שינויי אקלים והתחממות גלובלית, אובדן מקורות אנרגיה, פליטת גזי חממה והרחבת החור באוזון, עליית גובה פני הים כתוצאה מהמסת קרחונים ושינויי נפח המים בשל ההתחממות, זיהום סביבתי ואחרים.

ההגנה האמיתית על כדור הארץ מתבצעת באמצעות חקיקה, לצד לקיחת יוזמה ונקיטה בפעולות על ידי רשויות, באמצעות עבודה עם מערכות טכנולוגיות בקדמה וחדשנות, במגוון תחומי חיים ופעילות.

כיצד יכולה לתרום רשות מקומית להגנה על כדור הארץ וליצירת סביבה עירונית ירוקה?

הרשות המקומית אחראית על מגוון תחומי טיפול ופעילויות, כאשר לרשותה עומדים כלים רבים הן בטיפול בפסולת ובתברואה, והן באחריות על מבנים, תשתיות ותחבורה, חינוך, בטיחות, משאבי מים ושירותים לתושב.

MIC- מרכז חדשנות   מוניציפלית מבית משכ"ל, מציג מגוון רחב של מערכות וכלים, הנשענים על מיטב הטכנולוגיות החדישות, לטובת שיפור השירות לתושב, חיסכון כלכלי לרשות ושמירה על סביבה אורבנית ירוקה בעלת יעילות אנרגטית. להלן מספר דוגמאות:

ניהול משק המים

מערכת מתקדמת מבית חברת אקווריוס ספקטרום, תאפשר לרשות העירונית להקדים ולאתר נזילות, דליפות סמויות, ואבחון של מצב הצנרת בכל עת. המערכת מבוססת על טכנולוגיית "ענן" שמאפשרת תיעוד, שמירה והשוואה של נתונים. המערכת תומכת בכל סוגי הצנרת והתשתיות, מיומנת באיתור דליפות ונזילות מים גם בקוטר קטן במיוחד, מצמצמת באופן ניכר בעלויות אובדן מים ותקלות צנרת ובעלויות התחזוקה והתיקונים על פי צורך.

תחבורה חכמה

חברת אקסיליון, חברת תוכנה ישראלית, מביאה לפתח הרשויות המקומית בישראל פתרון איכותי לניהול והזרמת התנועה, לאתגרי העומסים והפקקים ולניהול מערך תחבורה חכם, יעיל ובטוח. החברה מפתחת ומטמיעה מערכים של רמזורים חכמים המסייעים להסדרת התנועה, מזהים מפגעים, עומסים ואירועים חריגים, אמצעי תעדוף וניהול לתחבורה ציבורית ותשתיות אופטימליות להולכי רגל. המערכות שכבר מוטמעות במספר ערים בישראל ובעולם, מתהדרות בהגברת הבטיחות בעשרות אחוזים, צמצום ניכר של הפקקים, והפחתת זמני הנסיעה בתשתיות העירוניות בקרוב לחמישים אחוזים.

כל אלו מסייעים בהפחתת השימוש בדלק ובאנרגיה, בצמצום פליטת גזים ומזהמים מרכבים ובשיפור איכות חיי התושב.

בריאות הציבור

מערכת חכמה לניטור של רעשים, רמות קרינה חריגות וזיהומים באוויר, תזהה ותתריע על ירידה באיכות האוויר, במבני חינוך, מרכזי חינוך ואחרים, לטובת טיפול מהיר ושמירה על בריאות השוהים והתושבים. המערכת מבית חברת RADGREEN בייצור כחול לבן, משלבת מספר רב של חיישנים לניטור והתראה על מגוון ליקויים, וכבר בולטת ביעילותה ובתרומתה לאיכות הסביבה העירונית, בערים בישראל ובחו"ל.

פסולת

מערכת ECOCAL מבית משכ"ל מפעילה פחים חכמים במסגרות עירוניות וברשויות, אשר מספקים חיסכון ויעילות, באמצעות סנסורים אשר מנטרים את משקל הפחים הציבוריים, רמת החומציות והטמפרטורה שבהם, תוך העברת הנתונים בזמן אמת למערכות המוקד העירוני.

מחלקות התברואה ברשות זוכות להכוונה וניהול יעילות העובדים, תוך יצירת מסלולים ותיעדוף הפינוי, חיסכון בכוח אדם, פינוי מהיר של פחים אשר פולטים רעלנים ומהווים מפגע תברואתי, שקיפות ובקרה מלאה.

לא אחת עולה השאלה מה היא למעשה האחריות של רשות מקומית בתחום השמירה על סביבה ירוקה, התרומה לאקולוגיה הגלובלית, ולהשפעה על יחסי הגומלין בין המערכות אשר פותחו על ידי יד אדם ומשרתות אותו, למערכות הטבעיות. בעשור האחרון גברה ההבנה כי הקשר קיים בהיברידיות, אשר מאפשרת למעשה לרשויות עירוניות ומקומיות, באמצעות בחירה נכונה והשקעה במערכות ובתשתיות אשר פותחו בראיה סביבתית, להגדיל את מדדי האושר ושביעות הרצון של התושבים, לחסוך בעלויות תפעול יקרות ובד בבד לתרום לשימור פני כדור הארץ לטובת הדורות הבאים.

MIC מרכז החדשנות מבית משכ"ל, מציע חוויה חדשנית, העשרה והצצה לעולם עתידי ירוק, יעיל וחדשני, בו ניתן למצוא פתרונות נוספים ומערכות מתקדמות בכל מגוון תחומי החיים במרחב הציבורי. בואו לבקר, נשמח לראותכם.