לכל הכתבות

אוסלו שופעת פרסים, אבל לא כאלה שאתם חושבים…

מאת צוות MIC

אוסלו, הבירה הנורבגית, ידועה בפרסים שלה, אבל היא לא רק מחלקת אותם, היא גם זוכה בהם. אוסלו זכתה בתואר הבירה הירוקה של אירופה לשנת 2019 על ידי הנציבות האירופית, והצטיידה באמצעים למימוש שאיפותיה הסביבתיות כבר בשלב מוקדם מאוד.

יש חשמל באוויר (ובכבישים)

היעדים הסביבתיים של אוסלו, בירת נורבגיה, הם יעדים שאפתניים במיוחד. כחלק מעמידה ביעדים אלו היא גם ממקמת את עצמה כמובילה העולמית בכל מה שקשור במכוניות חשמליות, כך לפי הגוף העצמאי OFV. אבל היא לא מסתפקת רק בהובלת הקטגוריה, אלא אף מתכננת לאסור מכירה של מכוניות עם מנועי בעירה פנימית החל משנת 2025 כדי לעמוד ביעדים שלה, הכוללים הפחתת פליטת גזי חממה (GHG) ב-50% עד 2020 (לעומת הרמות שהיו קיימות ב-1990) והפיכתם לפחמן ניטרלי עד שנת 2050.
כיוון שתנועת המכוניות בעיר מהווה כ-60% מפליטת גזי החממה, יש לשימוש במכוניות חשמליות משקל רב ביותר. זו הסיבה שבגללה אוסלו לא חסכה בתמריצים לקידום מכוניות חשמליות, הסירה את רוב המסים עליהן, מציעה עבורן חניה חינם וגישה לנקודות טעינה ומעבורות, ומתירה עבורן את השימוש בנתיבי תחבורה ציבורית. כי מה לא עושים כדי לקדם מטרה נעלה שכזו?

כאן בונים עיר ירוקה!

אם אי פעם תרצו לקבל אישור לפרויקט בניה כלשהו באוסלו, עליכם לדעת כי לצורך כך תידרשו להפחית את פליטת הפחמן ב-50%, להציע איכות עירונית וארכיטקטונית אמיתית, ולהיות ממוקמים ליד מרכז תחבורה ציבורית. כל אלה במסגרת פרויקט ייחודי בשם FutureBuilt, תכנית בת מעל ל-10 שנים, הכוללת הקמת 50 פרויקטים של בניין ופיתוח שכונות, על ידי חיבור שותפים פרטיים וציבוריים. בין הפרויקטים הללו נמצא בית ספר המונה כ-800 תלמידים והינו מודל של עיצוב אנרגיה פסיבית. האקלים הפנימי וצריכת האנרגיה שלו אוטומטיים לחלוטין, בעוד שמספר מקומות החניה לרכב הצטמצם באופן מכוון למינימום האפשרי, עם שימת דגש על עדיפות לחניית אופניים.
בניין נוסף שמהווה דוגמה מופתית להתנהלות באוסלו הוא ה-Gullhaug Torg – מגדל בן 16 קומות המכיל משרדים ודירות מגורים, ועם זאת אינו מציע חניה למכוניות כלל. במקום זאת הוא ממוקם קרוב למרכז תחבורה ציבורית. בנוסף, צריכת האנרגיה שלו היא כמעט אפסית ומקוזזת על ידי כמות האנרגיה המתחדשת שנוצרת בו, ולמעשה כל הבניין מחומם ומקורר ללא שימוש ברשת החשמל.

מדידת פליטת פחמן זה בדיוק כמו לספור כסף

כן, כן. מה ששמעתם.
אוסלו צופה להפחית את פליטות הפחמן שלה בשיעור של עד 95% עד שנת 2030 ומקווה להוות דוגמה לערים חכמות אחרות בעניין. כדי לעמוד ביעד הזה העיר התחייבה לספור פחמן בדיוק כמו שסופרים כסף. מה זה אומר? – אסטרטגיית האקלים והאנרגיה של אוסלו שילבה תקציבי אקלים בתהליך התקצוב של הממשלה. אל תטעו – לא מדובר על תקציב כספי, אלא ממש כפי שתקציבים פיננסיים מדווחים על הוצאה מקסימלית לשנה, תקציבי האקלים מציעים נפח פליטות מקסימלי. עד היום, העיר החכמה פיתחה תקציבי אקלים עד 2020 כשהראשון בוצע ב-2017. מעבר לכך, העירייה מבצעת בדיקה ומעקב שוטפים אחר ההתקדמות, מה שמאפשר לבצע תיקונים בתקציבים במידת הצורך, כך שההשקעות יבוצעו בצורה האפקטיבית ביותר.

אלה רק חלק מהדוגמאות בהן אוסלו מצטיינת, וכמו שאתם בטח רואים בעצמכם – היא לחלוטין חושבת מחוץ לקופסה. כי אם כבר "עיר חכמה" אז רק בחשיבה בגדול ומחוץ לקופסה!

לכל הכתבות

העיר דובאי כמקור השראה לערים חכמות בעולם

מאת צוות MIC

הסכם השלום עם איחוד האמירויות חשף את הישראלים לא רק ליעד תיירותי ותרבותי חדש, אלא גם לאחת הערים המובילות בעולם בטכנולוגיה ובחדשנות, העיר דובאי.
שליט האמירות דובאי, שיח מחמד בן ראיד, הוא שפתח ביוזמה כבר בשנת 2014, כאשר שרטט חזון יומרני אשר הופך עיר בת ארבעה מיליון תושבים- ולמעלה מעשרים מיליון מבקרים מדי שנה- לעיר החכמה בעולם.
השיח קשר בין מדדי אושר ונוחות לתושבים ולמבקרים, לפיתוח ולשימוש בטכנולוגיות חדשניות, אשר בחלקן נמצאות בחיתוליהן, מן העולם כולו, לשיפור ולשדרוג איכות החיים בעיר דובאי.
בין ההשקעות ותחומי ההתפתחות המובילים בדובאי:

אנרגיה סולארית
למרות שדובאי מהווה חלק בלתי נפרד ואת האמירות השנייה בגודלה באיחוד האמירויות, אשר שולטת במשאבי נפט עצומים, במטרה לשמר את המשאב היקר והחוסן הכלכלי שהוא מייצר, משקיעה דובאי השקעה כבירה בהקמת שדות להפקת אנרגיה סולארית – הפקת אנרגיה המתורגמת לחשמל מקרינת השמש, במדינה חמה ושופעת שמש.
מטרתה של האמירות דובאי היא להגיע למצב בו לא פחות מרבע מצריכת האנרגיה במדינה נשענת על אנרגיה סולארית בלבד, וזאת בטווח זמן קצר יחסית בן שנים אחדות – עד לשנת 2030.
כבר כעת כל צריכת האנרגיה המקומית לטובת תאורה ציבורית בכבישי העיר, מתבצע באמצעות ניצול אנרגיה סולארית.
מלבד החיסכון והיעילות הכלכלית, האנרגיה הסולארית אשר מחליפה אנרגיה מתועשת – מפחיתה זיהום אוויר ומסייעת ביצירת עיר ירוקה.

בטיחות וביטחון
העיר דובאי מרושתת באופן מקיף במצלמות חכמות, אשר מתוכנתות לזיהוי אירועים חריגים, עבירות תנועה, אירועי אלימות וונדליזם ואחרים. המצלמות משדרות ישירות לעשרות מוקדי בקרה, וכוללות מנגנונים חכמים להתראות בזמן אמת אודות אירועים הדורשים התערבות משטרתית ו/או עירונית. בזכות מערך המצלמות המקיף אחוזי הפשיעה בעיר נמוכים במיוחד, כמו גם שמירה על הסדר הציבורי וחוקי התנועה. ניתן לראות מעט מאוד שוטרים ופקחים ברחובות, כאשר בזכות הטכנולוגיות החכמות השולטות בעיר, אלה מנהלים את צעדיהם ביעילות ונמצאים רק במקומות בהם נוכחותם נדרשת.

תחבורה
מערך הכבישים והתחבורה בדובאי הם מהמתקדם בעולם, כאשר כבר כיום מתנייעות על הכבישים קרוב לאלף מוניות חשמליות מבית חברת טסלה, הזוכות לעשרות עמדות טעינה נוחות ברחבי העיר. הגדלת היקף המוניות התאפשרה בזכות הטבות והקלות במיסוי ועידוד ישיר של הרשויות, והכל במטרה ליצירת עיר חכמה וירוקה ומופחתת זיהום אוויר.
נוסף לאלה פועלת בעיר רכבת מטרו חשמלית, אשר עוברת במסלול עירוני פתוח ובמסלול תת קרקעי, מה שמפחית את כמות העומסים והפקקים בעיר באופן משמעותי.
כמו כן מופעלת בדובאי רכבת מסוג מונורייל- רכבת חד מסילתית, חשמלית, בהנעה עצמית ללא נהג. רכבת זאת חולשת על מסלול מסילות מובנה וייעודי החוצה את קו החוף והאיים המלאכותיים בעיר, לאורך למעלה מחמישים ק"מ.
פתרונות אלו ועוד מאפשרים עיר נטולת פקקים, עם זיהום אויר מופחת, בעלת מערך תחבורה נוח ויעיל לתושבים ולמבקרים.

חינוך
כמעצמה כלכלית ומובילה טכנולוגית, דובאי ואיחוד האמירויות בכללותה, העלו את החינוך על נס, תוך ניצול מיטבי של טכנולוגיות ומערכות, וקבלת החלטות בראייה בינלאומית שנועדה להעניק חינוך איכותי בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים, החל מגיל 5 ועד ללימודים אקדמאיים. בדובאי השפה האנגלית מוגדרת כשפה שניה ונלמדת במערכת החינוך כבר מן הכניסה אליה. בעיר, ערב רב של בתי ספר – השמים דגש על לימודים למקומיים ולזרים, ו-11 אוניברסיטאות מובילות.
מערכת החינוך מתהדרת במעבדות מחקר, תוכניות בינלאומיות לפיתוח ולהכשרות של מורים ואנשי צוות, למידה היברידית, מערכות ממוחשבות למיפוי קשיים ואתגרים ולפיתוח תוכניות סיוע אישיות.

מסחר וכלכלה
בדובאי ניתן לחזות באטרקציות תיירותיות מרהיבות בתחום המסחר, ביניהם קניוני ענק, מרכזי סחר צפים, מתחמי פנאי ובילוי, מתחמים קולינריים ואחרים. בזכות התפתחות מהירה של תחום הבנייה בעיר, לצד שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לטובת שיפור השירות וניהול העומסים, המלאי והאירועים לטובת המבקרים, ניתן להתרשם ממתחמים עסקיים המציגים מודלים מבטיחים של כדאיות כלכלית, ומהווים חלק בלתי נפרד מצביונה של העיר האמידה.
ערים רבות בעולם מגלות עניין בטכנולוגיות ובאפשרויות להפיכת העיר לעיר חכמה, לבניית מתווה לחיסכון כלכלי וייעול שירותים, לקבלת פתרונות לבעיות אורבניות מוכרות דוגמת תשתיות, התמודדות עם פסולת, בינוי, תחבורה ועומסים.

MIC מרכז החדשנות מוניציפלית, מבית משכ"ל, מלווה רשויות מקומיות וחברות בישראל, וחושף בפניהן עולם חדש של טכנולוגיות מתקדמות, במגוון תחומים, ליצירת עיר חכמה ומובילה, לשיפור מדדי שביעות רצון התושבים, לבניית ענף תיירות עירוני מחודש ולשלל פתרונות מתקדמים לאתגרים וצרכים מקומיים.

לכל הכתבות

Innovation F2F – "מרעיון למציאות" – מבני חינוך וציבור מאופסי אנרגיה

מאת צוות MiC

 

במרכז לחדשנות מוניציפאלית – MiC קיימנו בחודשים האחרונים סדרת וובינרים בנושאים שונים, בהם לקחו חלק כמה מאות משתתפים מהרשויות המקומיות, משרדי ממשלה, חברות טכנולוגיה וגופי מחקר אקדמיים.  

לא ידעתם? לא נורא. לאלה ממכם שפספסו, נתמצת את עיקר הנושאים שעלו בוובינר האחרון שקיימנו בנושא מבני חינוך וציבור מאופסי אנרגיה. בניין מאופס אנרגיה הוא השם המשותף למבנים שסך צריכת האנרגיה שלהם בשנה שווה לאנרגיה המתחדשת המיוצרת בהם וזאת מבלי לפגוע בפונקציונליות של המבנה. בוובינר השתתפו דוברים ממרכז השלטון המקומי, מהחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, מהמשרד להגנת הסביבה, מהמועצה הישראלית לבניה ירוקה וממשרד האנרגיה.  

לאחר מספר ברכות חמות, הציג סמנכ"ל תחום הבינוי במשכ"למר אייל שוורצמן, את פעילות החברה בתחום הבניה. תחום הבינוי במשכ"ל פועל במעל 100 פרויקטים ברשויות רבות, בסכום של יותר מ-2 מיליארד ₪ בשנה. בכל מכרזי הבינוי בחברה נבחרו קבלנים אשר בונים מבנים "ירוקים" ומבנים מאופסי אנרגיה, עפ"י תו התקן הישראלי ובכפוף ל-"מפרט ירוק". משכ"ל הייתה חלק מן הצוות שכתב את תו תקן הבניה הירוקה בישראל וממשיכה להיות חלוצה בתחום המבנים מאופסי האנרגיה. במכרזי החברה ישנם מפרטים המגדירים מהו מבנה מאופס אנרגיה, על כל האספקטים הרלוונטיים, כגון: טיפול במעטפת המבנה עם תכנון וחומרים מתאימים, המיזוג, דימרים לתאורה, מעגלים חשמליים מתאימים ועוד.  

 

 

בנוסף, הדגיש אייל שוורצמן את תחום התקנת התאים הפוטו-וולטאים (PV פנלים סולאריים על מבני ציבור ובשטחים פתוחים ברשויות. משכ"ל הכניסה למכרזיה אופציה של התקנת תאי PV ללא מודל BOT (מודל מימון פרויקט ציבורי ע"י יזם פרטי) כך שהרווחים מייצור החשמל, באמצעות הפנלים הסולריים, יישאר בידי הרשויות המקומיות מהרגע הראשון. 

הדובר הבא היה מר רן אברהם  ראש תחום בניה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, אשר סקר והסביר על תקן הבניה הירוקה בישראל, מגמותיו, עלויות של בניה ירוקה בבי"ס, פוטנציאל החיסכון במבני חינוך ופוטנציאל ייצור האנרגיה המתחדשת במבני ציבור. הבניה הירוקה עוסקת בסל של נושאים – היא מנסה לצמצם את הפגיעה של מבנים בסביבה, מטמיעה אלמנטים שישפרו את בריאות משתמשי המבנה, ע"י מניעת חשיפה לחומרים מזיקים ולקרינה. הבניה הירוקה עוסקת גם בנוחות טרמית, אוויר צח ועוד.  

 

 

תקן הבניה הירוקה הישראלי נקבע ב-2005 ועבר מספר שינויים עד 2016. לתקן מספר חלקים, כמו דרישות כלליות, תקן למבני מגורים, מבנים לא למגורים ועוד. בחינת המבנים מתבצעת בשיטת נקודות ומדרגים וכדי לעמוד בה צריך לצבור לפחות 55 נקודות מהפרקים השונים בתקן הבניה הירוקה ולהגיע לדירוג של כוכב אחד. מוסדות התכנון מאיצים את יישום התקן  מעל ל-400 תב"עות קבעו תנאי מחייב לבנייה ירוקה, בתוכן מעל 100,000 מבנים בין השנים 2014-2017 וכמעט 90,000 בשנת 2018. בשנים 2018-2019 החלה בנייתם של כ-45 בתי ספר ע"פ תקן הבניה הירוקה, כאשר משכ"ל לוקחת חלק בכמה מהם, ביניהם 7 בתי ספר בעיר חריש. ממוצע תוספת העלות לפרויקט בניה ציבורית ירוקה, עפ"י נתוני המשרד להגנת הסביבה, היא כ-2ותועלותיו רבות, מחיסכון כספי שוטף על תפעול וחשמל, שיפור בריאות התלמידים ועוד. כמו כן, תוספת ייצור חשמל באמצעות פנלים סולאריים מייצרת תועלת כספית גבוהה וROI ממוצע תוך 5 שנים. בכלל, בתי ספר ירוקים צורכים בממוצע 32פחות מים ו-33פחות אנרגיה מבתי ספר קונבנציונאליים. 

 

 

מר בני כהן, מהמועצה הישראלית לבניה ירוקה, הציג את מפת הדרכים שפותחה לקידום בניה של מבנים מאופסי אנרגיה בישראל. מדינת ישראל הגדירה יעד ייצור של 30אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030 ולהקטין את פליטות הפחמן והשימוש בדלקים פוסילים. רוב ייצור האנרגיה המתחדשת בישראל הוא באמצעות אנרגיה סולארית בשטחים פתוחים וחקלאיים. על-מנת להגיע ליעד של 30ייצור מאנרגיה מתחדשת, נהיה חייבים לייצר אנרגיה סולארית עם תאי PV גם בשטחים אורבניים  שיקול מרכזי זה הוביל ליצירת מפת דרכים לקידום בניית מבנים מאופסי אנרגיה, כך ש-100מהאנרגיה הנצרכת תיוצר באתר

עפ"י נתוני המועצה, ניתן להחזיר את ההשקעה במבנה ציבור בן 4 קומות תוך 7 שנים בממוצע ולחסוך משאבים וכספים רבים בתפעול המבנה בטווח הארוךמפת הדרכים שנכתבה ע"י המועצה הישראלית לבניה ירוקה, בשיתוף משרדי ממשלה שונים והמגזר הפרטי, מציגה מספר ערוצי פעולה והכנה של השוק להיכרות עם התחום.  

 

את הוובינר חתם מר יניב גלעד ממשרד האנרגיה, שהסביר על פנלים סולריים ואגירת אנרגיה במבני ציבור ברשויות המקומיות. בשנים האחרונות מותקנים פנלים סולאריים רבים על גגות מבנים ציבוריים ברשויות המקומיות, למשל פרויקט בעידוד ומימון מפעל הפיס, אשר פועל ברשויות רבות שמחציתן מאשכולות סוציו אקונומיים 1-5. משרד האנרגיה מכין מסמך העוסק במרכזי חוסן באנרגיה לרשויות המקומיות. המסמך מבוסס על Case Studies מישראל ומחו"לבשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, על-מנת להעלות את המודעות לתחום מערכות הPV ואגירת אנרגיה, באמצעות מערכת המורכבת מפנלים סולאריים ומערכת אחסון/סוללות. הרעיון הוא לא להסתמך על גנרטורים, שמשתמשים בדלקים פוסילים, ולעבור לאנרגיה מתחדשת לא מזהמת בשגרה ובחירום. המערכת תוכננה למבני ציבור המיועדים להוות מרכזי קליטה בשעת חירום, אירוע לחימה, אסון טבע וכו'. המערכת מסוגלת ליצור חיסכון אדיר בכסף ולייצר מענה וודאי בשעת חירום 

אנו מודים למשתתפים המכובדים שלקחו חלק בוובינר המוצלח ומזמינים אתכם להתעדכן בוובינרים עתידיים באתרבפייסבוקאו בהרשמה לניוזלטר 

עדיין מתבאסים שפספסתם? הקלטה מלאה של הוובינר הזה ונוספים בערוץ ה- YouTube שלנו 

 

 

לכל הכתבות

סינגפור – החוכמה פשוט נשפכת ממנה

מאת צוות MIC

כבר שלוש שנים ברציפות שסינגפור תופסת את המקום הראשון בדירוג הערים החכמות בעולם לפי מכון – Institute for Management Development) IMD). ממושבה בריטית נידחת הפכה סינגפור להיות אחת הערים המודרניות והמפותחות ביותר בעולם.

סינגפור היא עיר-מדינה קטנטונת שעושה לעולם כולו בית-ספר כבר שלוש שנים, כשהיא מובילה בדירוג הערים החכמות בעולם לפי מכון IMD (Institute for Management Development) ותופסת בו את המקום הראשון. הדירוג הזה נשען על נתוני סקר שבוצע בחודש יולי 2021 בקרב 15,000 איש מ-118 מדינות שונות, אשר כולם מתגוררים בערים חכמות. הסקר ציין גם כי התפיסה של תושבי הערים הטכנולוגיה במרחב העירוני הושפעה מאוד ממגפת הקורונה ומהאצת הדיגיטליזציה שהתרחשה בעקבותיה.

מקום ראשון – על מה ולמה?
כשכולם מסביב לגלובוס מדברים על חדשנות, סינגפור מיישמת את זה ובענק! היא משקיעה משאבים רבים בעתידניות בשטחה כפתרון לכמות האוכלוסייה שנמצאת בעליה, ובניסיון למזער את התוצאות של משבר האקלים הגלובלי.

מזגן מרכזי – לא מה שחשבתם
דוגמה אחת לחשיבה מקורית ולהשקעת משאבים יעילה היא בתחום מיזוג האוויר. מגז האוויר בסינגפור חם ולח, כך שיותר משליש מצריכת החשמל בבית סינגפורי ממוצע יוצא על שימוש במזגנים. בחודשים האחרונים הוכרזה בסינגפור עיר חכמה בשם טנגה, שם מתכנני העיר השתיתו מערכת קירור מרכזית שתעבור בכל הבתים ותופעל בכוח סולארי. המערכת תחליף את הצורך במזגנים ותחסוך בפליטת פחמן דו-חמצני. התוצאה תהיה שווה להורדת כ-4500 מכוניות מהכביש מדי שנה.

דיור ציבורי כמונח מתקדם
אם נאמר לכם את המילים "דיור ציבורי" סביר להניח שאוטומטית תדמיינו שכונות למעוטי יכולות וכל מה שנגזר מכך. אז תופתעו אולי לשמוע שבסינגפור 80% מהתושבים גרים בדיור ציבורי, והחיים שלהם דווקא טובים.
ביוחואה, אחת משכונות הדיור הציבורי החכמות, הותקנו בדירות אלפיי חיישנים המפקחים על ניצול אנרגיה, הפקת פסולת ושימוש של מים בזמן אמת. אנחנו יודעים, זה נשמע מאוד "האח הגדול", אבל המטרה טובה ומשרתת את התושבים בדיוק כמו שהיא משרתת את הממשל. איך?
החיישנים הללו מחוברים לאפליקציות חכמות המספקות לתושבים משוב על התנהלות ירוקה יותר או פחות אצלם בבית. דמיינו לעצמכם שתוכלו לדעת בזמן אמת ובכל רגע נתון מהי צריכת החשמל או המים שלכם ובעזרת הידע הזה תוכלו לחשב את התקציב שלכם בזמן אמת מבלי להמתין לחשבון מפתיע ונפוח אחת לחודשיים. זה בדיוק מה שהאפליקציות הללו עושות בעזרת החיישנים. הן למעשה עוזרות לתושבים להשתמש בפחות מים, חשמל וכו' על מנת לקצץ בהוצאותיהם.  הממשל, מהצד שלו, אוגר את המידע הזה ומנתח אותו. בעזרת הנתונים הנאספים הוא יכול לשפר את התכנון, העיצוב ואת תחזוקת הדיור ציבורי ברחבי סינגפור.

טיפול ביתי
עוד דרך שבה סינגפור משתמשת בחיישנים על מנת להקל על חייהם של תושבי העיר היא בתחום הרפואה. סינגפור החלה בפיילוט שנקרא "רפואה מרחוק", ובו למעשה אין צורך להגיע לבית החולים כדי לקבל טיפול רפואי. באמצעות החיישנים הטיפול נעשה מרחוק כשהמטופל נמצא בנוחות שבביתו הפרטי. כך גם בניסוי "שיקום מרחוק" שנערך כבר 3 שנים, בו חולי שבץ מקבלים הדרכה לתרגילים, וכאשר הם נמצאים בפעילות גופנית, חיישנים ומצלמות מתעדים אותם ומעבירים את המידע למטפלים שלהם, ואחת לשבוע הם עורכים שיחות וידאו עם רופאים.

אלה שלוש דוגמאות בלבד, ותהיו בטוחים שסינגפור "שוחה" בפתרונות דיגיטליים מדהימים נוספים שעוזרים גם לתושביה וגם לממשל המקומי בו-זמנית והופכים אותה לעיר החכמה בעולם כבר שלוש שנים ברציפות, כשלנו נשאר רק לקנא.

לכל הכתבות

העץ הנדיב

מאת צוות MIC

ערים חכמות זה לא לגמרי רק טכנולוגיה חדשנית שלא נראתה כמותה עדיין. לפעמים מדובר אפילו בדברים הפשוטים ביותר, כאלה שהעין שלכם אמנם רואה, אבל היא כל כך מורגלת בהם כבר שהיא לא מייחסת להם חשיבות, נגיד כמו צמחייה ועצים. אבל אל תטעו – הם מאוד מאוד חשובים.

לא משנה באיזו עיר אתם מתגוררים, או מבקרים, כשאתם צועדים על המדרכה בדרך לעבודה, או לקניות או סתם לחברים, תמיד תמיד תמיד תראו סביבכם עצים וצמחייה בכמות זו או אחרת. זה לא סתם כי ראש העיר חובב ירוק, אם כי אנחנו לא שוללים גם את האופציה הזאת. האמת היא שמדובר באמצעי יעיל, פשוט וזמין שתורם לעיר כלכלית, חברתית וסביבתית. הם מעודדים הליכה ברגל על פני נסיעה ברכב פרטי, ממתנים את הטמפרטורה, מסייעים להפחתת זיהום אוויר ופליטות גזי חממה, משפרים את הרווחה האישית של התושבים ועוד.

תם השרב הגדול

טוב, לא באמת תם שום שרב, ועוד לא פתרנו את בעיית ההתחממות הגלובלית, אבל לעצים יש בהחלט השפעה ניכרת על הטמפרטורה בסביבתם, ולכן בערים הסובלות מחום קיצוני רצוי לשלב תכנון שתילת עצים במרחב העירוני. עצים מפחיתים את הטמפרטורה סביבם בשיעור ממוצע של 2–5 מעלות צלזיוס. זה הפרש משמעותי ביותר, בעיקר במדינה חמה כמו ישראל ועל אחת כמה וכמה בתקופת משבר ההתחממות הגלובלית שאנו חיים בו. עצי פיקוס, למשל, מומלצים ביותר למטרה זו והם יכולים להוריד את הטמפרטורה סביבם אפילו ב-5.5 מעלות.

נסיעה נעימה

יתרון נוסף של עצים במרחב העירוני הוא יצירה של העדפת תחבורה ציבורית על פני נסיעה ברכב הפרטי. איך? האמת שהפתרון הזה באמת מאוד מאוד פשוט. עץ בסביבתה של תחנת אוטובוס, למשל, יספק אזור צל רחב יותר מאשר ההצללה של התחנה עצמה, צל זה מספק קירור עבור השוהים בתחנה, בכך שהוא מונע חימום של הממתינים בתחנה על ידי קרינה ושחרור חום ממשטחים בקרבת התחנה כמו מכוניות, כבישים ועוד. ההשלכות של זה הן מהותיות על הנכונות של תושבים להשתמש בתחבורה ציבורית ו/או העדפת הליכה, רכיבה על אופניים ועוד. כמובן שעצים הם לא הכלי היחידי וקיים צורך בהיבטים רבים נוספים לצורך הצלחת התחבורה הציבורית בעיר, אבל זה כבר נושא אחר לגמרי.

נושמים עמוק

קחו נשימה עמוקה לפני שאתם ממשיכים לקרוא. איך האוויר שנשמתם מרגיש? נקי? כי אנחנו רוצים להזכיר לכם שעצים למעשה מטהרים את האוויר. איך הם עושים זאת? הם לא באמת מונעים זיהום, אלא יותר לכיוון של סופחים זיהום אוויר ופליטה של חמצן וכך מנקים את האוויר שתושבי העיר נושמים. זה לא סוד שזיהום אוויר משפיע קשות על הבריאות של כולנו, ולכן מדובר ביתרון משמעותי גם בשמירה על בריאות הציבור ותושבי העיר.
בנוסף, בואו לא נשכח את נזקיה הבריאותיים של החשיפה לקרינת השמש, שגם אותם, מן הסתם, מצמצים העצים הניטעים במרחב העירוני.

ומה עם כסף?

שלושת הנושאים שהעלינו כאן הם רק חלק מהיתרונות של שימוש בעצים במרחב העירוני, ואם מחברים את כולם יחד, התוצאה היא סיוע כלכלי. איך? תחשבו על החסכון באנרגיה של בתים עקב צל, ההשפעה על האוויר והמים בעיר, שיפור ערך הבתים. אם אלה לא מספקים אתכם, עצים משפרים גם את תיירות הפנים ותיירות החוץ, ואם כבר תיירים, אז מה עם שופינג? – מחקרים מראים כי צרכנים מוכנים לשלם בין 9% ל-12% יותר בחנויות ברחובות שבהם יש עצים.
נו? שווה, לא?

לכל הכתבות

פוקוס על עיר חכמה בישראל – והפעם: אשדוד

מאת צוות MIC

קרוב ל-90% מאוכלוסיית מדינת ישראל חיים במרחבים האורבניים: בערים המרכזיות, בערי הפריפריה וברשויות המקומיות. למרות העניין הרב בפוליטיקה הארצית, הגורמים המשפיעים ביותר על איכות חיי התושבים בישראל הן דווקא הרשויות המקומיות. הרשות המקומית מספקת לתושבים שירותים בתחומי חינוך, פנאי, טיפול בפסולת ומחזור, תנועה, תחבורה וניידות, תעסוקה, איכות הסביבה, סייבר והגנה ותשתיות. התנהלות חכמה ואחראית של הרשות תשפיע לטובה על אורח חיי התושבים ומדד האושר שלהם, והן תביא לחיסכון כלכלי ישיר עבורם. חשוב לציין כי המושג עיר חכמה מתייחס לקשת רחבה של נושאים, ונמדד תוך דירוג כל אחד ואחד מהם, כאשר המרכז הבינתחומי בהרצליה יצר מדד אחיד ואובייקטיבי המביא בחשבון מספר תחומי פעילות המגדירים מהי למעשה עיר חכמה:

• עיר בטוחה- ניהול מערכי בטיחות, תשתיות השמות דגש על בטיחות בדרכים, שירות עירוני ומשטרתי יעיל, מערכות מיגון אזרחיות.
• עיר דיגיטלית- שירות לתושב באמצעים דיגיטליים ויעילים תוך צמצום הבירוקרטיה. אפשרות בחירה בין אמצעים דיגיטליים שונים, נגישות השירות.
• עיר מקיימת- קיימות סביבתית, מחזור, פינוי פסולת באמצעים מתקדמים.
• עיר יעילה- יעילות אנרגטית וחיסכון בהוצאות הרשות, יעילות בניהול עובדים והצבת חלופות שירות טכנולוגיות.
• עיר לומדת- עדכנות מקצועית, שילוב של מערכות וכלים חדישים, מינוי אנשי מפתח ברשות ללמידה והיכרות עם תחום הערים החכמות.

העיר אשדוד היא עיר חוף דרומית, אשר מדורגת שישית במספר בגודלה ביחס לערי ישראל, ומאכלסת קרוב ל-230000 תושבים.
במדד הערים החכמות שקבע המרכז הבינתחומי בהרצליה, ומתבסס על מספר קטגוריות, בולטת העיר אשדוד במדדי אסטרטגיה עירונית לעיר חכמה ומקיימת, ניהול עירוני חכם ומבוסס מידע, בינוי, קיימות ותשתיות חכמות, ומדדי חדשנות, חינוך וכלכלה מקומית.

בין המיזמים הבולטים בעיר אשדוד שממצבים אותה כאחת מן הערים החכמות בישראל:

מרכז תחבורה חכמה– באשדוד קיים כיום מרכז התחבורה החכמה המתקדם בישראל, REWAY, אשר מיישם טכנולוגיות מתקדמות בתחום התחבורה החכמה והאוטונומית. תכנון התחבורה בעיר מתבסס על היתרונות של העיר דוגמת נמל אשדוד, רצועת החוף, משאבים לוגיסטיים ופיתוח כבישים חכמים לניהול התנועה בזמן אמת, מייצר פתרונות המעודדים שימוש בתחבורה שיתופית ובתחבורה ציבורית ומשלב פתרונות תחברה ירוקה דוגמת מסלולי אופניים בטוחים וכלי רכב ירוקים.

חממה טכנולוגית– בשיתוף עם קבוצת שטראוס, הקימה עיריית אשדוד חממה טכנולוגית מובילה בתחומה, אשר ייעודה הוא השקעה במיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בענף תעשיית המזון. החממה חותרת לתהליכי פיתוח וייצור מזון איכותי ובריא, ומייצר לעיר אשדוד השקעות וליווי מקצועי במיזמים השונים, יוצר מודעות ומשיכה להשכלה מדעית עבור צעירי העיר, ומייצר תעסוקה ומקומות עבודה.

מרכז מפת"ח- העיר אשדוד מעמידה לרשות אחת האוכלוסיות הבולטות בעיר, האוכלוסייה החרדית, מרכז לפיתוח תעסוקה לחרדים, אשר משלב גברים ונשים מן המגזר במעגל העבודה, תוך התאמה לצרכיהם ויכולותיהם, קיום הכשרות ויזמות אשר מושכת מרכזי תעסוקה מותאמים לעיר. הפרויקט מתבצע בשיתוף IBM.

מתחם HUB– מתחם הממוקם במרכז הצעירים העירוני, ומספק סביבת עבודה שיתופית, מרכז אזורי לעסקים, את תכנית המאיץ העסקי של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, תמיכה וייעוץ עסקי.

שירותים דיגיטליים לתושב– עיריית אשדוד מתגאה בייעול השירות לתושבים במגוון אמצעים דיגיטליים: אפליקציית אשדודית המעמידה לרשות התושב נגישות למידע וביצוע פעולות, אתר אינטרנט עשיר השם דגש על חוויית משתמש אופטימלית, אפשרות הרשמה למוסדות חינוך ופעילויות פנאי, ביצוע תשלומים, בירורים, הורדת טפסים ואחרים.

משכ"ל, המרכז לחדשנות, באמצעות מרכז המבקרים MIC, מעמיד לרשות עובדי הרשויות בישראל מרכז מבקרים חדשני ומלהיב, החושף באמצעים וויזואליים וחווייתיים, מגוון מערכות, טכנולוגיות ואפשרויות לשיפור השירות לתושב, ליעילות אנרגטית ויצירת עיר ירוקה יותר, להטמעת מערכות תחבורה, בטיחות, ניהול משק המים ורבות נוספות, תחת העקרונות של ערים חכמות בישראל.

לכל הכתבות

שעון קיץ וההשפעות על הרשויות המקומיות

מאת צוות MIC

מדי שנה, החל מחודש מרץ ועד סיומו של חודש אוקטובר, נהוג בישראל שעון הקיץ, בו מחוגי השעון זזים שעה אחת קדימה, ומספקים שעת אור נוספת. בעוד שבאירופה נהוג שעון קיץ 211 ימים בשנה, ובארה"ב 239 ימים בשנה, בישראל עומד שעון הקיץ על 182 ימים בממוצע (התאריכים המדויקים נקבעים מדי שנה).

להלן מספר סיבות ויתרונות למעבר לשעון קיץ:

חיסכון באנרגיה – הוספת שעת אור יום ליממה בשעות אחר הצהריים דוחה בשעה את הצורך לעשות שימוש בתאורה מתועשת וגוזלת אנרגיה. מדובר בחיסכון בתאורת רחוב, ותאורה בכבישים ומתקנים ציבוריים מה שמביא לשיפור היעילות האנרגטית ולחיסכון כלכלי לרשות.
תיירות – תיירות חוץ ותיירות פנים מהוות מנוע צמיחה לכלכלה המקומית. ריבוי שעות אור מביא תיירים אל המתחמים הציבוריים, חופי הים ובריכות השחייה, המסעדות ומתחמי המסחר, מה שמספק דחיפה לכלכלה המקומית.
תרבות הפנאי – הוספת שעת אור ליום תורמת לשיפור איכות החיים ורווחת הפרט, עידוד תרבות פנאי משפחתית וקהילתית. שעון הקיץ מאפשר חיי משפחה טובים יותר, כי כאשר חוזרים מהעבודה ויש עדיין אור בחוץ, יכולים ההורים לצאת לפעילות משותפת עם הילדים. ציבור התושבים מגדיל את הבילוי ותרבות הפנאי במרחבים הציבוריים, מה שמחד גיסא מסייע לעסקים המקומיים ולכלכלה, ומאידך גיסא מצריך מן הרשות המקומית מענה לפעילויות פנאי ובידור במרחבים הציבוריים.
תחבורה – התאמת השעון למדינות אירופה תורמת להגברת הבטיחות בדרכים ולמשק האנרגיה. שעון הקיץ חשוב גם למלחמה בתאונות הדרכים, כי העדיפות היא תמיד לנסיעה באור יום.
תפוקת עובדים – ארגונים מדווחים על עלייה בתפוקת העובדים בשעון הקיץ לעומת ירידה בחורף, כאשר נמצא קשר ישיר בין שעות אור ושמש להשפעה על מצב הרוח, הדינמיות והיעילות של העובדים.
חשוב לציין שלמרות היתרונות הללו במרבית הפרמטרים מדובר בתועלת שאינה ניתנת לכימות ולמדידה, וכי יש הטוענים כי היכן שבאים לידי ביטוי היתרונות של שעון הקיץ – ניתן לראות את החיסרון בשעת הבוקר המוקדמת והחשוכה.

הרשויות המקומיות בישראל מהוות את הזרוע הביצועית למדיניות הממשלה, כאשר המעבר בין השעונים הוא אחד מן הפרמטרים הדורשים היערכות של הרשות ומשפיעים עליה.
בין תחומי האחריות והפעילות של הרשות המקומית:
• שינוי והכוונת תאורת הרחוב והמתחמים הציבוריים
• תאום אל מול חברת החשמל לבחינת רזרבות והבטחת אספקה סדירה של חשמל בעיר.
• בחינה והתאמה של סידורי עבודה, תוך מתן דגש על עובדי שפ"ע, ניקיון ותחזוקה העובדים בתנאי חוץ.
• הרחבה ומתן מענה בתחום פעילויות הפנאי לתושבים
• מתן דגש על בטיחות בדרכים בימי המעבר בין השעונים
• שינוי והתאמת שעות פעילות במוסדות דתיים כגןן: בתי הכנסת, מקוואות וכיו"ב

חשוב לציין כי טכנולוגיות מתקדמות ופיתוחים חדשניים של מערכות וכלים העומדים לטובת הרשויות המקומיות בישראל כיום, מסייעים בהגברת היעילות האנרגטית, בשמירה על הבטיחות והסדר הציבורי, בשליטה אופטימלית בתאורה ובמערכות נוספות בעיר תוך גמישות, דינמיות והתאמה לצורך, ולא בכפיפות לשעון כזה או אחר ובשיפור והתאמת השירות לתושב. במרכז החדשנות – MIC ניתן להתרשם ממערכות תאורה חכמה, ניהול אנרגטי ותפעול של מבנים מסחריים, פתרונות בתחומי התחבורה, חניה, בטחון סייבר ומצלמות, אשפה ומים, ומגוון חידושים שיאפשרו חיסכון והתייעלות שאינם תלויים בשינוי השעון וניתנים ליישום ולמתן תרומה מהותית לעיר בשלל היבטים.

לכל הכתבות

ציריך – לא רק נופים וחנויות יוקרה

מאת צוות MIC

כמעט ואין אדם בעולם שמגיע לשוויץ ולא עוצר בציריך. היא אמנם לא עיר הבירה של שוויץ, אבל היא בהחלט הבירה הכלכלית והמסחרית שלה. אין כמו היופי שלה, האטרקציות והמוזיאונים שלה, האגם והשבילים הציוריים של מרכז אלטשטאדט. אבל בציריך יש יותר מנופים ושופינג בחנויות יוקרה.  ציריך היא העיר הגדולה בשוויץ, והיא מתעתדת לצמוח בגודלה בעוד כרבע במהלך 20 השנים הקרובות. צמיחה כזו היא לא משהו שניתן להתעלם ממנו, והיא מציבה אתגרים משמעותיים לעיר מבחינת שימור ושיפור איכות החיים של תושביה ומבקריה הרבים. טכנולוגיות חדשות וטרנספורמציה דיגיטלית מציעות פוטנציאל גדול לפתרון לכך. לא לחינם העיר מתהדרת במיקום ה-3 במדד הערים החכמות העולמי של מכון המחקר IMD לשנת 2021.

לכל דבר יש מחיר

לפעמים הפתרון הטוב והחכם ביותר לבעיה מסוימת הוא לאו דווקא דיגיטלי. בציריך שמו לב לכמויות האשפה האימתניות שמיוצרות בה ע"י התושבים. הפתרון שלהם פשוט מאוד: התושבים נדרשים להשליך אשפה בשקיות אשפה שעולות בסביבות 4.25$ כל אחת. כתוצאה מכך, כמות הזבל הביתי ירדה בכ-40%, ותושב ציריך ממוצע מייצר 25% פחות פסולת מאשר אזרח אירופאי ממוצע.

אין חניה!

בציריך מתגוררים כ-400 אלף תושבים, ובכל זאת הם לגמרי בסדר עם העובדה שאין בה מקומות חניה בשפע. יותר מזה, הם אלה שהצביעו בעד צמצום מקומות החניה על מנת להגדיל את איכות החיים ע"י הפחתת הרכבים על הכביש, ובכך הפחתת זיהום האוויר. כיום העיר מציעה מגוון רחב של אפשרויות נסיעה – מהחשמליות הישנות, דרך רכבת מהירה, אוטובוסים ואפילו סירות על הנהר. ב-1987 נערך בעיר סקר, שבו תמכו למעלה מ-60% מהתושבים בצעדים דרסטיים לצמצום מקומות החניה. התוצאה: ירידה של 50% בתנועת מכוניות. באזורים מסוימים בלב העיר ירדה תנועת המכוניות אפילו ב-90%. כ-50% מהתנועה בעיר מתבצעת בתחבורה ציבורית. רבע נוסף מהתנועה בעיר נעשית באמצעי תחבורה לא ממונעים, כמו אופניים והליכה רגלית. התנועה בעיר באמצעות מכונית פרטיות עומדת רק על 4%.

ציריך מחברת בין אנשים

כשמדברים על המונח "חכם" מדברים, בין היתר, על חיבור בין אנשים, ארגונים ותשתיות, כך שייווצר ערך מוסף חברתי, אקולוגי וכלכלי. ציריך מקדמת אינטראקציה פנימית וחיצונית חוצת גבולות בין מחלקות השירות השונות בעירייה, לבין האוכלוסייה, העסקים, המדע והתרבות. בדרך זו, היא מעודדת את תושביה להיות שותפים מלאים בכל מה שקורה בעיר ומאפשרת הזדמנויות דיגיטליות שוות לכל התושבים והמבקרים בה. אין ספק, ולו קל שבקלים, שציריך מצליחה במיוחד בתחום הערים החכמות. קיים דגש מיוחד על קטגוריית שירותי הבריאות והבטיחות, תברואה בסיסית, שירותי מיחזור, בטיחות הציבור ושירותי הרפואה, שכולם זוכים לציון גבוה בסקר הערים החכמות. המשיבים על הסקר גם העניקו ציונים גבוהים למערכת התחבורה הציבורית של ציריך, והעיר דורגה באופן חיובי גם בשל איכות החינוך והזדמנויות הלמידה שלה.
אז אם כבר ערים חכמות שכוללות בתוכן גם נוף ירוק, כמו ציריך – אנחנו לגמרי ירוקים מקנאה. הבנתם מה עשינו פה?…