לכל הכתבות

העיר דובאי כמקור השראה לערים חכמות בעולם

מאת צוות MIC

הסכם השלום עם איחוד האמירויות חשף את הישראלים לא רק ליעד תיירותי ותרבותי חדש, אלא גם לאחת הערים המובילות בעולם בטכנולוגיה ובחדשנות, העיר דובאי.
שליט האמירות דובאי, שיח מחמד בן ראיד, הוא שפתח ביוזמה כבר בשנת 2014, כאשר שרטט חזון יומרני אשר הופך עיר בת ארבעה מיליון תושבים- ולמעלה מעשרים מיליון מבקרים מדי שנה- לעיר החכמה בעולם.
השיח קשר בין מדדי אושר ונוחות לתושבים ולמבקרים, לפיתוח ולשימוש בטכנולוגיות חדשניות, אשר בחלקן נמצאות בחיתוליהן, מן העולם כולו, לשיפור ולשדרוג איכות החיים בעיר דובאי.
בין ההשקעות ותחומי ההתפתחות המובילים בדובאי:

אנרגיה סולארית
למרות שדובאי מהווה חלק בלתי נפרד ואת האמירות השנייה בגודלה באיחוד האמירויות, אשר שולטת במשאבי נפט עצומים, במטרה לשמר את המשאב היקר והחוסן הכלכלי שהוא מייצר, משקיעה דובאי השקעה כבירה בהקמת שדות להפקת אנרגיה סולארית – הפקת אנרגיה המתורגמת לחשמל מקרינת השמש, במדינה חמה ושופעת שמש.
מטרתה של האמירות דובאי היא להגיע למצב בו לא פחות מרבע מצריכת האנרגיה במדינה נשענת על אנרגיה סולארית בלבד, וזאת בטווח זמן קצר יחסית בן שנים אחדות – עד לשנת 2030.
כבר כעת כל צריכת האנרגיה המקומית לטובת תאורה ציבורית בכבישי העיר, מתבצע באמצעות ניצול אנרגיה סולארית.
מלבד החיסכון והיעילות הכלכלית, האנרגיה הסולארית אשר מחליפה אנרגיה מתועשת – מפחיתה זיהום אוויר ומסייעת ביצירת עיר ירוקה.

בטיחות וביטחון
העיר דובאי מרושתת באופן מקיף במצלמות חכמות, אשר מתוכנתות לזיהוי אירועים חריגים, עבירות תנועה, אירועי אלימות וונדליזם ואחרים. המצלמות משדרות ישירות לעשרות מוקדי בקרה, וכוללות מנגנונים חכמים להתראות בזמן אמת אודות אירועים הדורשים התערבות משטרתית ו/או עירונית. בזכות מערך המצלמות המקיף אחוזי הפשיעה בעיר נמוכים במיוחד, כמו גם שמירה על הסדר הציבורי וחוקי התנועה. ניתן לראות מעט מאוד שוטרים ופקחים ברחובות, כאשר בזכות הטכנולוגיות החכמות השולטות בעיר, אלה מנהלים את צעדיהם ביעילות ונמצאים רק במקומות בהם נוכחותם נדרשת.

תחבורה
מערך הכבישים והתחבורה בדובאי הם מהמתקדם בעולם, כאשר כבר כיום מתנייעות על הכבישים קרוב לאלף מוניות חשמליות מבית חברת טסלה, הזוכות לעשרות עמדות טעינה נוחות ברחבי העיר. הגדלת היקף המוניות התאפשרה בזכות הטבות והקלות במיסוי ועידוד ישיר של הרשויות, והכל במטרה ליצירת עיר חכמה וירוקה ומופחתת זיהום אוויר.
נוסף לאלה פועלת בעיר רכבת מטרו חשמלית, אשר עוברת במסלול עירוני פתוח ובמסלול תת קרקעי, מה שמפחית את כמות העומסים והפקקים בעיר באופן משמעותי.
כמו כן מופעלת בדובאי רכבת מסוג מונורייל- רכבת חד מסילתית, חשמלית, בהנעה עצמית ללא נהג. רכבת זאת חולשת על מסלול מסילות מובנה וייעודי החוצה את קו החוף והאיים המלאכותיים בעיר, לאורך למעלה מחמישים ק"מ.
פתרונות אלו ועוד מאפשרים עיר נטולת פקקים, עם זיהום אויר מופחת, בעלת מערך תחבורה נוח ויעיל לתושבים ולמבקרים.

חינוך
כמעצמה כלכלית ומובילה טכנולוגית, דובאי ואיחוד האמירויות בכללותה, העלו את החינוך על נס, תוך ניצול מיטבי של טכנולוגיות ומערכות, וקבלת החלטות בראייה בינלאומית שנועדה להעניק חינוך איכותי בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים, החל מגיל 5 ועד ללימודים אקדמאיים. בדובאי השפה האנגלית מוגדרת כשפה שניה ונלמדת במערכת החינוך כבר מן הכניסה אליה. בעיר, ערב רב של בתי ספר – השמים דגש על לימודים למקומיים ולזרים, ו-11 אוניברסיטאות מובילות.
מערכת החינוך מתהדרת במעבדות מחקר, תוכניות בינלאומיות לפיתוח ולהכשרות של מורים ואנשי צוות, למידה היברידית, מערכות ממוחשבות למיפוי קשיים ואתגרים ולפיתוח תוכניות סיוע אישיות.

מסחר וכלכלה
בדובאי ניתן לחזות באטרקציות תיירותיות מרהיבות בתחום המסחר, ביניהם קניוני ענק, מרכזי סחר צפים, מתחמי פנאי ובילוי, מתחמים קולינריים ואחרים. בזכות התפתחות מהירה של תחום הבנייה בעיר, לצד שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לטובת שיפור השירות וניהול העומסים, המלאי והאירועים לטובת המבקרים, ניתן להתרשם ממתחמים עסקיים המציגים מודלים מבטיחים של כדאיות כלכלית, ומהווים חלק בלתי נפרד מצביונה של העיר האמידה.
ערים רבות בעולם מגלות עניין בטכנולוגיות ובאפשרויות להפיכת העיר לעיר חכמה, לבניית מתווה לחיסכון כלכלי וייעול שירותים, לקבלת פתרונות לבעיות אורבניות מוכרות דוגמת תשתיות, התמודדות עם פסולת, בינוי, תחבורה ועומסים.

MIC מרכז החדשנות מוניציפלית, מבית משכ"ל, מלווה רשויות מקומיות וחברות בישראל, וחושף בפניהן עולם חדש של טכנולוגיות מתקדמות, במגוון תחומים, ליצירת עיר חכמה ומובילה, לשיפור מדדי שביעות רצון התושבים, לבניית ענף תיירות עירוני מחודש ולשלל פתרונות מתקדמים לאתגרים וצרכים מקומיים.

לכל הכתבות

קרנבל בירוק

מאת צוות MIC

כשאנחנו שומעים את המילה "ברזיל" התמונה הראשונה שמצטיירת בראשנו היא קרנבל מלא בצבעים ואנשים רוקדים ושמחים בתלבושות מהודרות עמוסות נוצות, אבל מה אם נגיד לכם שישנה עיר בברזיל שהיא קרנבל של ירוק במהלך כל השנה? עיר ששווה ללמוד ממנה, גם אם לא רוקדים שם כל היום, והססגוניות של הקרנבל מתחלפת "רק" בססגוניות של ירוק?

הכירו את קוריטיבה, העיר הירוקה של ברזיל. היא ממוקמת בדרום-מזרח המדינה הכי שמחה בעולם ובפחות משלושה עשורים היא הצליחה להפוך מעיר נידחת למטרופולין מודרני בעל איכות חיים מהגבוהות במדינה. איך? כל מה שצריך הוא הקשבה לצרכיי התושבים, הרחבת הריאות הירוקות של העיר ושימת דגש גדול מאוד על תחבורה ציבורית.

טוב נו, אז אולי זה לא כזה פשוט. מהנדסי ערים יזיזו הרים וגבהות, פשוטו כמשמעו, כדי לייצר עבורנו כבישים ומגרשי חניה, תוך ניסיון התחשבות במיקום הבתים, התעשייה ויחסי הגומלין בין התושבים, אבל לעיתים קרובות מהנדסי הערים נאלצים להקריב לצורך כך אינטרסים של איכות הסביבה. הרי הסביבה לא מתלוננת…
אז זהו שהיא כן מתלוננת, ואם לא היא אז לפחות התושבים ומתכנני הסביבה.

בקוריטיבה החליטו לבחור בנתיב אחר לגמרי. היא בולטת בנוף הברזילאי בעיקר כיוון שהיא מציגה מציאות שונה מאוד מן המציאות הברזילאית שלה מצפים. אחוזי פשיעה נמוכים, רמת השכלה גבוהה וזיהום אוויר נמוך. או במילים אחרות: איכות חיים גבוהה. במילים עוד יותר פשוטות: גם אנחנו רוצים!

אז מה מיוחד בעיר הזו?

על תחבורה ציבורית שמעתם? ברור ששמעתם. אבל זה דבר אחד להצהיר על העדפה לתחבורה ציבורית, ודבר אחר לגמרי לבצע זאת. בקוריטיבה לא רק מדברים, אלא גם עושים. מעבר לכבישים, שנסללו בתכנון שמתחשב בתנאי הקרקע ובנוף, התחבורה הציבורית עצמה יעילה ונוחה ברמות שבהן נדיר להיתקל. קווי אוטובוס שכונתיים משלימים את קווי האקספרס, מספר התחנות גדול, ואפילו סידור התשלום מאפשר חיסכון עצום בזמן הנסיעה. במקום להתעכב עם תשלום לנהג בעליה לאוטובוס, בקוריטיבה השכילו לאפשר תשלום על הנסיעה מראש. עכשיו, כשהנהג עסוק אך ורק בנהיגה, ולא מתפקד כגזבר, נחסך כשליש (!!!) מזמן הנסיעה.
בנוסף, האוטובוסים בעלי קיבולת של עד 270 איש, וחוסכים בכמות הקווים הדרושה, אך לא על חשבון כמות הנוסעים.

ולמה דווקא אוטובוסים כשכולם מדברים על רכבות תחתיות? החשבון פשוט: בעוד שעלות קילומטר אחד של רכבת תחתית נעה בין 60 ל-70 מיליון דולר, עלות קילומטר של כביש הינה כרבע מיליון דולר בלבד. משתלם, לא?
ואם כבר בכסף עסקינן, ההוצאה החודשית של התושבים על תחבורה ציבורית מזערית ומסתכמת בכ-10% בלבד מהשכר הממוצע, כך שאחוז המשתמשים בה גבוה, מה שמונע צפיפות בכבישים, זיהום אוויר ובעיות חניה.
בנוסף, כדי לעודד תושבים לנסיעה בתחבורה ציבורית ותוך כדי כך גם למיחזור, ראש העיר (היהודי) של קוריטיבה, ז'יימה לרנר, יזם מהלך לא פחות מגאוני בו תושב שמביא אשפה ביתית למחזור מקבל שוברים לנסיעה חינם באוטובוסים. הכי WIN-WIN שיש!

אבל קוריטיבה לא מסתפקת רק בתחבורה הציבורית, היא גם הגדילה משמעותית את השטחים הירוקים, וזכתה לכינוי "העיר הירוקה". בשנות ה-50 פקדו את העיר שיטפונות נוראיים בגלל נהר האיגואסו הצמוד. בשנות ה-60 החליטה העירייה לשים סוף לסוגיה ונמנעה מאישורי בניה בשטחים שעל גדות הנהר, שם הוקמו פארקים ציבוריים, ונחפרו אגמים מלאכותיים שמנקזים את עודפי המים. כך למעשה נפתרה בעיית השיטפונות ששיבשה את חיי התושבים תדיר, והוגדלו הריאות הירוקות של העיר.
אין ספק שקוריטיבה היא חלום בירוק… 

לכל הכתבות

Innovation F2F – "מרעיון למציאות" – מבני חינוך וציבור מאופסי אנרגיה

מאת צוות MiC

 

במרכז לחדשנות מוניציפאלית – MiC קיימנו בחודשים האחרונים סדרת וובינרים בנושאים שונים, בהם לקחו חלק כמה מאות משתתפים מהרשויות המקומיות, משרדי ממשלה, חברות טכנולוגיה וגופי מחקר אקדמיים.  

לא ידעתם? לא נורא. לאלה ממכם שפספסו, נתמצת את עיקר הנושאים שעלו בוובינר האחרון שקיימנו בנושא מבני חינוך וציבור מאופסי אנרגיה. בניין מאופס אנרגיה הוא השם המשותף למבנים שסך צריכת האנרגיה שלהם בשנה שווה לאנרגיה המתחדשת המיוצרת בהם וזאת מבלי לפגוע בפונקציונליות של המבנה. בוובינר השתתפו דוברים ממרכז השלטון המקומי, מהחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, מהמשרד להגנת הסביבה, מהמועצה הישראלית לבניה ירוקה וממשרד האנרגיה.  

לאחר מספר ברכות חמות, הציג סמנכ"ל תחום הבינוי במשכ"למר אייל שוורצמן, את פעילות החברה בתחום הבניה. תחום הבינוי במשכ"ל פועל במעל 100 פרויקטים ברשויות רבות, בסכום של יותר מ-2 מיליארד ₪ בשנה. בכל מכרזי הבינוי בחברה נבחרו קבלנים אשר בונים מבנים "ירוקים" ומבנים מאופסי אנרגיה, עפ"י תו התקן הישראלי ובכפוף ל-"מפרט ירוק". משכ"ל הייתה חלק מן הצוות שכתב את תו תקן הבניה הירוקה בישראל וממשיכה להיות חלוצה בתחום המבנים מאופסי האנרגיה. במכרזי החברה ישנם מפרטים המגדירים מהו מבנה מאופס אנרגיה, על כל האספקטים הרלוונטיים, כגון: טיפול במעטפת המבנה עם תכנון וחומרים מתאימים, המיזוג, דימרים לתאורה, מעגלים חשמליים מתאימים ועוד.  

 

 

בנוסף, הדגיש אייל שוורצמן את תחום התקנת התאים הפוטו-וולטאים (PV פנלים סולאריים על מבני ציבור ובשטחים פתוחים ברשויות. משכ"ל הכניסה למכרזיה אופציה של התקנת תאי PV ללא מודל BOT (מודל מימון פרויקט ציבורי ע"י יזם פרטי) כך שהרווחים מייצור החשמל, באמצעות הפנלים הסולריים, יישאר בידי הרשויות המקומיות מהרגע הראשון. 

הדובר הבא היה מר רן אברהם  ראש תחום בניה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, אשר סקר והסביר על תקן הבניה הירוקה בישראל, מגמותיו, עלויות של בניה ירוקה בבי"ס, פוטנציאל החיסכון במבני חינוך ופוטנציאל ייצור האנרגיה המתחדשת במבני ציבור. הבניה הירוקה עוסקת בסל של נושאים – היא מנסה לצמצם את הפגיעה של מבנים בסביבה, מטמיעה אלמנטים שישפרו את בריאות משתמשי המבנה, ע"י מניעת חשיפה לחומרים מזיקים ולקרינה. הבניה הירוקה עוסקת גם בנוחות טרמית, אוויר צח ועוד.  

 

 

תקן הבניה הירוקה הישראלי נקבע ב-2005 ועבר מספר שינויים עד 2016. לתקן מספר חלקים, כמו דרישות כלליות, תקן למבני מגורים, מבנים לא למגורים ועוד. בחינת המבנים מתבצעת בשיטת נקודות ומדרגים וכדי לעמוד בה צריך לצבור לפחות 55 נקודות מהפרקים השונים בתקן הבניה הירוקה ולהגיע לדירוג של כוכב אחד. מוסדות התכנון מאיצים את יישום התקן  מעל ל-400 תב"עות קבעו תנאי מחייב לבנייה ירוקה, בתוכן מעל 100,000 מבנים בין השנים 2014-2017 וכמעט 90,000 בשנת 2018. בשנים 2018-2019 החלה בנייתם של כ-45 בתי ספר ע"פ תקן הבניה הירוקה, כאשר משכ"ל לוקחת חלק בכמה מהם, ביניהם 7 בתי ספר בעיר חריש. ממוצע תוספת העלות לפרויקט בניה ציבורית ירוקה, עפ"י נתוני המשרד להגנת הסביבה, היא כ-2ותועלותיו רבות, מחיסכון כספי שוטף על תפעול וחשמל, שיפור בריאות התלמידים ועוד. כמו כן, תוספת ייצור חשמל באמצעות פנלים סולאריים מייצרת תועלת כספית גבוהה וROI ממוצע תוך 5 שנים. בכלל, בתי ספר ירוקים צורכים בממוצע 32פחות מים ו-33פחות אנרגיה מבתי ספר קונבנציונאליים. 

 

 

מר בני כהן, מהמועצה הישראלית לבניה ירוקה, הציג את מפת הדרכים שפותחה לקידום בניה של מבנים מאופסי אנרגיה בישראל. מדינת ישראל הגדירה יעד ייצור של 30אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030 ולהקטין את פליטות הפחמן והשימוש בדלקים פוסילים. רוב ייצור האנרגיה המתחדשת בישראל הוא באמצעות אנרגיה סולארית בשטחים פתוחים וחקלאיים. על-מנת להגיע ליעד של 30ייצור מאנרגיה מתחדשת, נהיה חייבים לייצר אנרגיה סולארית עם תאי PV גם בשטחים אורבניים  שיקול מרכזי זה הוביל ליצירת מפת דרכים לקידום בניית מבנים מאופסי אנרגיה, כך ש-100מהאנרגיה הנצרכת תיוצר באתר

עפ"י נתוני המועצה, ניתן להחזיר את ההשקעה במבנה ציבור בן 4 קומות תוך 7 שנים בממוצע ולחסוך משאבים וכספים רבים בתפעול המבנה בטווח הארוךמפת הדרכים שנכתבה ע"י המועצה הישראלית לבניה ירוקה, בשיתוף משרדי ממשלה שונים והמגזר הפרטי, מציגה מספר ערוצי פעולה והכנה של השוק להיכרות עם התחום.  

 

את הוובינר חתם מר יניב גלעד ממשרד האנרגיה, שהסביר על פנלים סולריים ואגירת אנרגיה במבני ציבור ברשויות המקומיות. בשנים האחרונות מותקנים פנלים סולאריים רבים על גגות מבנים ציבוריים ברשויות המקומיות, למשל פרויקט בעידוד ומימון מפעל הפיס, אשר פועל ברשויות רבות שמחציתן מאשכולות סוציו אקונומיים 1-5. משרד האנרגיה מכין מסמך העוסק במרכזי חוסן באנרגיה לרשויות המקומיות. המסמך מבוסס על Case Studies מישראל ומחו"לבשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, על-מנת להעלות את המודעות לתחום מערכות הPV ואגירת אנרגיה, באמצעות מערכת המורכבת מפנלים סולאריים ומערכת אחסון/סוללות. הרעיון הוא לא להסתמך על גנרטורים, שמשתמשים בדלקים פוסילים, ולעבור לאנרגיה מתחדשת לא מזהמת בשגרה ובחירום. המערכת תוכננה למבני ציבור המיועדים להוות מרכזי קליטה בשעת חירום, אירוע לחימה, אסון טבע וכו'. המערכת מסוגלת ליצור חיסכון אדיר בכסף ולייצר מענה וודאי בשעת חירום 

אנו מודים למשתתפים המכובדים שלקחו חלק בוובינר המוצלח ומזמינים אתכם להתעדכן בוובינרים עתידיים באתרבפייסבוקאו בהרשמה לניוזלטר 

עדיין מתבאסים שפספסתם? הקלטה מלאה של הוובינר הזה ונוספים בערוץ ה- YouTube שלנו 

 

 

לכל הכתבות

טרנספורמציה דיגיטלית – מחשבים מסלול מחדש

מאת צוות MIC

האנושות כמו שאנחנו מכירים אותה השתנתה לחלוטין. נשמע דרמטי, נכון? זה בגלל שזה באמת דרמטי. מאוד דרמטי. אבל אנחנו לא מתכוונים רק לשנים האחרונות, אלא לכל המהפכות הרבות, השונות והמגוונות שקרו במהלך ההיסטוריה ושינו את העולם מן הקצה אל הקצה. האחרונה שבהן היא מהפכת האינטרנט, ובעקבותיו: הדיגיטל.

אז מה זה בכלל כל הטרנספורמציה הדיגיטלית הזאת שכולם מדברים עליה? אם גם אתם מרגישים שמדברים איתכם במילים גדולות בסינית – תמצאו את כל התשובות במאמר הזה.

נתחיל מהסוף: טרנספורמציה דיגיטלית היא החלת שינויים טכנולוגיים חדשים כדי לפתור בעיות וליצור הזדמנויות עסקיות ובידול תחרותי. נשמע מסובך ומבהיל? זה ממש לא חייב להיות ככה. בסופו של דבר, מטרתם של הפתרונות הטכנולוגיים הרבים שסובבים אותנו היא לייצר יעילות, פתרונות יצירתיים לבעיות קיימות ולהרחיב את השיטות המסורתיות בהן ארגונים שונים משתמשים.

עד שנת 2020 ארגונים רבים התפשרו על צורת העבודה של העשור הקודם רק כדי לא לצאת מאזור הנוחות שלהם. זה לא אומר שללקוחותיהם היה נוח, אבל הם בהחלט הסכימו, במקרים רבים, לקבל את צורת השירות המוצעת להם, גם אם תוך הרמת גבה ותמיהה בסגנון: "באיזו שנה אנחנו נמצאים?"

ואז הגיעה הקורונה ואילצה את כל הנשארים באזור הנוחות ואת כל המתפשרים למיניהם לשנס מותניים ולעשות את הצעד לקראת העתיד, או יותר נכון: לקראת ההווה, ולהכיל בארגון שלהם טכנולוגיות כאלה ואחרות, בין אם פנים ארגוניות ובין אם כלפיי לקוחות הקצה, על מנת לאפשר לעסק שלהם להמשיך להתקיים גם בסגרים. אבל אל תתבלבלו, גם עם כל הכלת הטכנולוגיות הזאת, עדיין לא מדובר בטרנספורמציה דיגיטלית. למה? כי בסופו של דבר, מה שקרה בפועל היה שארגונים "שמו פלסטר" על פצע עד יעבור זעם. זה לאו דווקא אומר שהם באמת אימצו את השינוי או שהם עשו אותו מתוך חשיבה על אסטרטגיה ארגונית.

הטרנספורמציה הדיגיטלית דורשת מההנהלה להקדיש זמן בגיבוש האסטרטגיה הארגונית כך שתתאים לעידן הדיגיטלי. "פלסטר" לא יעיל במקרה הזה. במקום זה, צריך להשכיב את הארגון על מיטת הניתוחים ולהתחיל בניתוח עומק כמעט של כל איבריו הפנימיים. הניתוח יכלול את המגמות בשוק, חקירת הטכנולוגיות הדיגיטליות, הפוטנציאל שלהן, ההזדמנויות החדשות שהן מביאות איתן והסיכונים החדשים הקיימים בהן ועוד.

חשבתם שנגמר? אז חשבתם… זו בעצם רק ההתחלה. בנוסף לניתוח הזה, כדי להעביר את הארגון שלכם טרנספורמציה דיגיטלית כשרה למהדרין, תצטרכו לנבור ולחקור כמעט כל תחום שקשור בארגון שלכם. החל מעיצוב חוויית הלקוח ומחקר המסע שהוא עובר, דרך הקמת תשתית תהליכים חכמים, יעילים ודיגיטליים, בחינת המודל הארגוני הנוכחי וקידום יישום של מודלים ארגוניים חדשניים, יישום תהליכי הפקת נתונים לקבלת תמונה רחבה וכוללת, יישום ארכיטקטורת מערכות טכנולוגיות גמישה ובעלת יכולת לקלוט את הטכנולוגיות החדשות, הכשרת העובדים ופיתוח האוריינות הדיגיטלית שלהם, טיפוח ושימור הכישרונות, פיתוח כישוריהם להתמודדות עם אתגרי הסביבה הדיגיטלית החדשה ועוד.

אם אתם שואלים אותנו – אנחנו מודים, העבודה בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית אמנם לא פשוטה או קלה בשום צורה, אבל עם יד הלב: היא שווה את זה לגמרי!

לכל הכתבות

סינגפור – החוכמה פשוט נשפכת ממנה

מאת צוות MIC

כבר שלוש שנים ברציפות שסינגפור תופסת את המקום הראשון בדירוג הערים החכמות בעולם לפי מכון – Institute for Management Development) IMD). ממושבה בריטית נידחת הפכה סינגפור להיות אחת הערים המודרניות והמפותחות ביותר בעולם.

סינגפור היא עיר-מדינה קטנטונת שעושה לעולם כולו בית-ספר כבר שלוש שנים, כשהיא מובילה בדירוג הערים החכמות בעולם לפי מכון IMD (Institute for Management Development) ותופסת בו את המקום הראשון. הדירוג הזה נשען על נתוני סקר שבוצע בחודש יולי 2021 בקרב 15,000 איש מ-118 מדינות שונות, אשר כולם מתגוררים בערים חכמות. הסקר ציין גם כי התפיסה של תושבי הערים הטכנולוגיה במרחב העירוני הושפעה מאוד ממגפת הקורונה ומהאצת הדיגיטליזציה שהתרחשה בעקבותיה.

מקום ראשון – על מה ולמה?
כשכולם מסביב לגלובוס מדברים על חדשנות, סינגפור מיישמת את זה ובענק! היא משקיעה משאבים רבים בעתידניות בשטחה כפתרון לכמות האוכלוסייה שנמצאת בעליה, ובניסיון למזער את התוצאות של משבר האקלים הגלובלי.

מזגן מרכזי – לא מה שחשבתם
דוגמה אחת לחשיבה מקורית ולהשקעת משאבים יעילה היא בתחום מיזוג האוויר. מגז האוויר בסינגפור חם ולח, כך שיותר משליש מצריכת החשמל בבית סינגפורי ממוצע יוצא על שימוש במזגנים. בחודשים האחרונים הוכרזה בסינגפור עיר חכמה בשם טנגה, שם מתכנני העיר השתיתו מערכת קירור מרכזית שתעבור בכל הבתים ותופעל בכוח סולארי. המערכת תחליף את הצורך במזגנים ותחסוך בפליטת פחמן דו-חמצני. התוצאה תהיה שווה להורדת כ-4500 מכוניות מהכביש מדי שנה.

דיור ציבורי כמונח מתקדם
אם נאמר לכם את המילים "דיור ציבורי" סביר להניח שאוטומטית תדמיינו שכונות למעוטי יכולות וכל מה שנגזר מכך. אז תופתעו אולי לשמוע שבסינגפור 80% מהתושבים גרים בדיור ציבורי, והחיים שלהם דווקא טובים.
ביוחואה, אחת משכונות הדיור הציבורי החכמות, הותקנו בדירות אלפיי חיישנים המפקחים על ניצול אנרגיה, הפקת פסולת ושימוש של מים בזמן אמת. אנחנו יודעים, זה נשמע מאוד "האח הגדול", אבל המטרה טובה ומשרתת את התושבים בדיוק כמו שהיא משרתת את הממשל. איך?
החיישנים הללו מחוברים לאפליקציות חכמות המספקות לתושבים משוב על התנהלות ירוקה יותר או פחות אצלם בבית. דמיינו לעצמכם שתוכלו לדעת בזמן אמת ובכל רגע נתון מהי צריכת החשמל או המים שלכם ובעזרת הידע הזה תוכלו לחשב את התקציב שלכם בזמן אמת מבלי להמתין לחשבון מפתיע ונפוח אחת לחודשיים. זה בדיוק מה שהאפליקציות הללו עושות בעזרת החיישנים. הן למעשה עוזרות לתושבים להשתמש בפחות מים, חשמל וכו' על מנת לקצץ בהוצאותיהם.  הממשל, מהצד שלו, אוגר את המידע הזה ומנתח אותו. בעזרת הנתונים הנאספים הוא יכול לשפר את התכנון, העיצוב ואת תחזוקת הדיור ציבורי ברחבי סינגפור.

טיפול ביתי
עוד דרך שבה סינגפור משתמשת בחיישנים על מנת להקל על חייהם של תושבי העיר היא בתחום הרפואה. סינגפור החלה בפיילוט שנקרא "רפואה מרחוק", ובו למעשה אין צורך להגיע לבית החולים כדי לקבל טיפול רפואי. באמצעות החיישנים הטיפול נעשה מרחוק כשהמטופל נמצא בנוחות שבביתו הפרטי. כך גם בניסוי "שיקום מרחוק" שנערך כבר 3 שנים, בו חולי שבץ מקבלים הדרכה לתרגילים, וכאשר הם נמצאים בפעילות גופנית, חיישנים ומצלמות מתעדים אותם ומעבירים את המידע למטפלים שלהם, ואחת לשבוע הם עורכים שיחות וידאו עם רופאים.

אלה שלוש דוגמאות בלבד, ותהיו בטוחים שסינגפור "שוחה" בפתרונות דיגיטליים מדהימים נוספים שעוזרים גם לתושביה וגם לממשל המקומי בו-זמנית והופכים אותה לעיר החכמה בעולם כבר שלוש שנים ברציפות, כשלנו נשאר רק לקנא.

לכל הכתבות

לונדון לא מחכה לאף אחד. היא פשוט מתקדמת.

מאת צוות MIC

לונדון תמיד הייתה, וכנראה שגם תמיד תהיה, הטיול האורבני המושלם. מזג האוויר הייחודי לה, סגנון הבניה המהפנט שלה וההיסטוריה ארוכת השנים שווים את ליבם של מיליוני תיירים בשנה. אבל לונדון לא נצמדת רק להיסטוריה שלה והיא מקפידה להישאר מעודכנת כל הזמן.

אין באמת צורך להציג את לונדון, הבחירה האולטימטיבית לחופשה עבור מיליוני תיירים בשנה, ובכל זאת יש בה צדדים שרק התושבים מכירים, ושווה לעצור רגע ולשים אליהם לב, כי, כדברי השיר, בלונדון "היאוש נעשה יותר נוח". לא שאנחנו מיואשים, אבל בהחלט יותר נוח ויש לכך סיבות.
לונדון היא אחת מהערים החכמות ביותר בעולם. מה זה עיר חכמה? שמחים ששאלתם.
האמת שקשה להגדיר את המונח הזה ואין לו הגדרה אחת שמוסכמת על כולם, אבל אפשר להגיד בבירור שהכוונה היא לשימוש בטכנולוגיות שמייעלות את השירות לאזרח במרחב העירוני, חוסכות בעלויות, מצמצמות את זיהום האוויר, משפרות את הקשר עם התושב ואת עבודת העירייה ומספקות מרחב ציבורי בטוח. כיום, כשקצב גידול הערים גבוה והנהירה אליהן כמעט בלתי פוסקת, נוצר למעשה עומס על התשתיות הקיימות ולכן שילוב של טכנולוגיות במרחב העירוני הפך להיות קריטי ביותר.

איך לונדון עושה את זה?
הנה שלוש דוגמאות מעניינות שבטח תרצו לייבא לארץ:

בלונדון השיתוף נעשה יותר נוח

ללונדון קיים מאגר מידע חינמי לחלוטין שפתוח לכלל הציבור. הוא אוגר בתוכו כמויות מידע עצומות הנוגעות לעיר הבירה לשימוש הציבור כולו, בין אם אתם תושבי העיר, בעלי עסקים או אפילו מפתחי אפליקציות.
בפורטל המידע הלא פחות ממדהים הזה קיימים יותר מ-700 מערכי נתונים שיכולים לסייע בקלות, לכל מי שמעוניין בכך, להכיר ולהבין טוב יותר את העיר המרהיבה הזו, ויותר מכך – לפתח ולהציע פתרונות לבעיות העירוניות הקיימות בה.  מפתחי האתר הגדילו לעשות וכבר בכניסה לאתר הם מזמינים תושבים, בעלי עסקים ומפתחי אפליקציות להתבונן בעיר, בפורטל המידע ולהציע את הרעיונות שלהם בקלות ובנוחות שאין שניה לה.

"שלום, אני נוסעת" – רק שימו לב לאן ומתי בדיוק אתם נוסעים, כן?

לאחרונה שמענו גם בישראל את המונח "אגרת גודש". לפני שאנחנו מתעצבנים רק מהמונח עצמו, חשוב שנבין אותו. קודם כל, שרת התחבורה שלנו היא ממש לא זאת שהמציאה את הרעיון ולמעשה הוא קיים בלונדון כבר שנים רבות. מדובר באגרה שנגבית בחלקים של העיר, שנקבעו וסומנו כאזורי גודש, מכלי רכב מסוימים.
בשביל מה זה טוב בעצם? – המטרה היא, כמובן, להפחית את עומסי התנועה, אך בו זמנית גם לממן השקעה במערכת התחבורה של העיר.
האגרה בלונדון עומדת על סך של 12.50 ליש"ט לכל יום שבו נכנס כלי רכב מסוים לאזור אגרת הגודש, בשעות הגודש כמובן. במידה ולא שולמה האגרה, יוטל על התושב קנס הנע בין 180-60 ליש"ט.
בנוסף לאגרת הגודש, וכחלק מהמלחמה של לונדון בזיהום האוויר בה, לפני כ-3 שנים החליטה העירייה לשדרג ולהחריף את רשימת הרכבים האסורים לכניסה ל"איזור הנקי", וכעת היא כוללת גם רכבים שיוצרו בשנת 2015 ואינם בהכרח מוגדרים כמזהמים כבדים.
חשוב לזכור שבלונדון השינוי הזה אפשרי, ואפילו מבורך ביותר, כיוון ששם התחבורה הציבורית עובדת בצורה יוצאת מן הכלל במשך 7 ימים בשבוע, עם אפשרויות נוחות ונגישות לכלל הנוסעים, הן מבחינת תשלום והן מבחינת פיזור הקווים של כלל אפשרויות התחבורה ברחבי העיר. כך למעשה התחבורה הציבורית בעיר מהווה אלטרנטיבה תחבורתית לא רק הולמת, אלא אפילו מצוינת לנסיעה ברכב פרטי, וברוב המקרים היא אפילו עדיפה על נסיעה ברכב פרטי. עוד נקודה למחשבה ולשיפור בארצנו הקטנטונת. כי רגע לפני שמאמצים שינויים אולי עדיף לבחון גם את מערכת התשתיות שתתמוך בהם ותאפשר אותם בצורה כזאת שלא יהוו מכשול בפני התושבים במקום לקיים את מטרתם העיקרית – להקל עליהם.

מאמי, אנחנו צריכים לדבר…

לרוב, כשאתם שומעים משפט מהסוג הזה, תהיו בטוחים שמדובר בחדשות רעות, אבל הפעם אתם יכולים לנשום (בערך… בכל זאת מדובר בלונדון והפיח עלול להפריע קצת לנשימה…). ללונדון קיימת קהילה אינטרנטית שהוקמה ביוזמת העירייה ונקראת Talk London.  הקהילה המקוונת הזו הוקמה בשנת 2012 והמטרה העליונה שלה היא שהעירייה תוכל לשמוע מתושבי לונדון על הנושאים החשובים להם ביותר בקלות. החל מאוויר נקי, תקציבים ועד להתאוששות מהקורונה וחזרה לשגרה. אופציה נוספת בקהילה המקוונת של לונדון היא הצעת רעיונות לעירייה. ניתן לפרסם רעיונות חדשים וניתן להגיב או אפילו להוסיף על רעיונות שתושבים אחרים פרסמו.
צוות האתר אוסף את הרעיונות, חוקר אותם, ואת הטובים שבהם מביא לידי מימוש.  באופן כללי, ניתן לומר שעיריית לונדון אוהבת את הרעיון של שיתוף פעולה עם התושבים שלה בכל מה שקשור לחיים במרחב העירוני ולנוחות שלהם.

הניקוד שלנו: ארבעה "ביג-בנים" מתוך חמישה:).

לכל הכתבות

שעון קיץ וההשפעות על הרשויות המקומיות

מאת צוות MIC

מדי שנה, החל מחודש מרץ ועד סיומו של חודש אוקטובר, נהוג בישראל שעון הקיץ, בו מחוגי השעון זזים שעה אחת קדימה, ומספקים שעת אור נוספת. בעוד שבאירופה נהוג שעון קיץ 211 ימים בשנה, ובארה"ב 239 ימים בשנה, בישראל עומד שעון הקיץ על 182 ימים בממוצע (התאריכים המדויקים נקבעים מדי שנה).

להלן מספר סיבות ויתרונות למעבר לשעון קיץ:

חיסכון באנרגיה – הוספת שעת אור יום ליממה בשעות אחר הצהריים דוחה בשעה את הצורך לעשות שימוש בתאורה מתועשת וגוזלת אנרגיה. מדובר בחיסכון בתאורת רחוב, ותאורה בכבישים ומתקנים ציבוריים מה שמביא לשיפור היעילות האנרגטית ולחיסכון כלכלי לרשות.
תיירות – תיירות חוץ ותיירות פנים מהוות מנוע צמיחה לכלכלה המקומית. ריבוי שעות אור מביא תיירים אל המתחמים הציבוריים, חופי הים ובריכות השחייה, המסעדות ומתחמי המסחר, מה שמספק דחיפה לכלכלה המקומית.
תרבות הפנאי – הוספת שעת אור ליום תורמת לשיפור איכות החיים ורווחת הפרט, עידוד תרבות פנאי משפחתית וקהילתית. שעון הקיץ מאפשר חיי משפחה טובים יותר, כי כאשר חוזרים מהעבודה ויש עדיין אור בחוץ, יכולים ההורים לצאת לפעילות משותפת עם הילדים. ציבור התושבים מגדיל את הבילוי ותרבות הפנאי במרחבים הציבוריים, מה שמחד גיסא מסייע לעסקים המקומיים ולכלכלה, ומאידך גיסא מצריך מן הרשות המקומית מענה לפעילויות פנאי ובידור במרחבים הציבוריים.
תחבורה – התאמת השעון למדינות אירופה תורמת להגברת הבטיחות בדרכים ולמשק האנרגיה. שעון הקיץ חשוב גם למלחמה בתאונות הדרכים, כי העדיפות היא תמיד לנסיעה באור יום.
תפוקת עובדים – ארגונים מדווחים על עלייה בתפוקת העובדים בשעון הקיץ לעומת ירידה בחורף, כאשר נמצא קשר ישיר בין שעות אור ושמש להשפעה על מצב הרוח, הדינמיות והיעילות של העובדים.
חשוב לציין שלמרות היתרונות הללו במרבית הפרמטרים מדובר בתועלת שאינה ניתנת לכימות ולמדידה, וכי יש הטוענים כי היכן שבאים לידי ביטוי היתרונות של שעון הקיץ – ניתן לראות את החיסרון בשעת הבוקר המוקדמת והחשוכה.

הרשויות המקומיות בישראל מהוות את הזרוע הביצועית למדיניות הממשלה, כאשר המעבר בין השעונים הוא אחד מן הפרמטרים הדורשים היערכות של הרשות ומשפיעים עליה.
בין תחומי האחריות והפעילות של הרשות המקומית:
• שינוי והכוונת תאורת הרחוב והמתחמים הציבוריים
• תאום אל מול חברת החשמל לבחינת רזרבות והבטחת אספקה סדירה של חשמל בעיר.
• בחינה והתאמה של סידורי עבודה, תוך מתן דגש על עובדי שפ"ע, ניקיון ותחזוקה העובדים בתנאי חוץ.
• הרחבה ומתן מענה בתחום פעילויות הפנאי לתושבים
• מתן דגש על בטיחות בדרכים בימי המעבר בין השעונים
• שינוי והתאמת שעות פעילות במוסדות דתיים כגןן: בתי הכנסת, מקוואות וכיו"ב

חשוב לציין כי טכנולוגיות מתקדמות ופיתוחים חדשניים של מערכות וכלים העומדים לטובת הרשויות המקומיות בישראל כיום, מסייעים בהגברת היעילות האנרגטית, בשמירה על הבטיחות והסדר הציבורי, בשליטה אופטימלית בתאורה ובמערכות נוספות בעיר תוך גמישות, דינמיות והתאמה לצורך, ולא בכפיפות לשעון כזה או אחר ובשיפור והתאמת השירות לתושב. במרכז החדשנות – MIC ניתן להתרשם ממערכות תאורה חכמה, ניהול אנרגטי ותפעול של מבנים מסחריים, פתרונות בתחומי התחבורה, חניה, בטחון סייבר ומצלמות, אשפה ומים, ומגוון חידושים שיאפשרו חיסכון והתייעלות שאינם תלויים בשינוי השעון וניתנים ליישום ולמתן תרומה מהותית לעיר בשלל היבטים.

לכל הכתבות

מראה, מראה שעל הקיר, מי הכי דיגיטלית בעיר?

מאת צוות MIC

איפה לדעתכם הרשות המקומית שלכם מדורגת לעומת רשויות אחרות מבחינת השירותים הדיגיטליים שהיא מציעה? גבוה מאוד? או אולי, לדעתכם, המצב, איך לומר בעדינות? – הכי נייניטיז?
לפני מספר שנים בודדות פותח מדד הדיגילוקאלי של Deloitte שבוחן את היצע השירותים הדיגיטליים ברשויות המקומיות בישראל וחושף בפנינו מי העיר הכי דיגיטלית.

אם נתחיל מהשורה התחתונה, כולם צריכים את שירותיה של הרשות המקומית בה הם מתגוררים, בין אם מדובר באדם פרטי ובין אם מדובר בעסק.
עם יד על הלב, עד כמה הרשות המקומית שלכם "ידידותית למשתמש" ועד כמה היא בכלל תקועה אי שם בעידן הפקסימיליה ונצמדת, משום מה, לביורוקרטיה וטופסיידה מסובכות ומיותרות?
בעידן הדיגיטלי של היום, אנשים רבים מחפשים את הפתרונות הדיגיטליים הפשוטים. אין להם כוח, זמן או רצון להתברבר עם הגעה פיזית לפגישות או הגשת טפסים והם יודעים שאפשר יותר ושמגיע להם יותר.
לרשות המקומית יש, למעשה, את הכוח להקל על התושב (ועל הדרך, גם על עצמה ועל עובדיה), או לגרום לו לבזבז שעות וימים שלמים בעמידה בתורים לא נחוצים בבניין העירייה. מדד הדיגילוקאלי של Deloitte, שפותח בשנים האחרונות על ידי פירמת Deloitte ובסיוע של סטודנטים ממסלול המצטיינים של ביה"ס לממשל מהמרכז הבינתחומי, בוחן בדיוק את הסוגיה הזאת, ובכוחו לסייע לרשויות השונות לעשות את הצעד ולהתחבר אל לב ליבן של שנות ה2000, שלא לדבר על כל מה שהגיע אלינו ב-2020…

אז איך זה בעצם עובד?
המדד, שהינו היחיד מסוגו בישראל, מעודכן מדי שנה. הוא פותח במטרה לקדם את היצע השירותים העירוניים הדיגיטליים לאזרח בישראל ותוכלו להשוות באמצעותו את השירותים השונים, לזהות צרכים ופערים מרכזיים ולטפל בהם. אם ננסה לפשט את הדברים, כי הרי אחרי הכל זאת מטרת-העל שלנו, המדד למעשה בוחן את היצע השירותים הדיגיטליים לתושב ולעסק ברשויות מקומיות בישראל. הוא נחלק ל-4 קטגוריות שונות:
– שירות לתושב
– שירות לעסק
– נגישות
– שירות תכנון והנדסה

כדי לאסוף את כלל הנתונים, ישבו מפתחי המדד עם פינצטה ובחנו את כלל השירותים הדיגיטליים המוצעים באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות של כלל הרשויות המקומיות בישראל. נבדקו 38 פרמטרים שירותיים שונים שנוקדו לפי רמת זמינות המידע באופן מקוונן ודיגיטלי, ושוקללו לכדי ציון סופי על סמך הרכב הניקוד בכל אחת מהקטגוריות. אם נעיף מבט קל ברשימה העדכנית, נוכל לראות כי העיר רעננה טיפסה לראש הדירוג, ואחריה מובילה, איך לא – עיריית תל-אביב יפו. בינינו, זו לא הפתעה מאוד גדולה, ובימים שבהם, אם נהיה לגמרי כנים, רוב הרשויות המקומיות פוזלות לכיוון הדיגיטל של עיריית תל-אביב יפו ומפנטזות להיות בדיוק כמוה מהבחינה הזו, מגיע מדד הדיגילוקאלי של Deloitte ולמעשה הופך את החיים של מקבלי ההחלטות ברשות המקומית שלכם לפשוטים יותר.
כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להיכנס למדד, למצוא את הרשות המקומית שלכם, לגלות מה הציון שקיבלה, להשוות אותו לערים אחרות ולהבין איפה בדיוק אתם עומדים, מה אתם צריכים לשנות, איפה ביכולתכם לשפר, ועד כמה התושבים שלכם יכולים להיות מרוצים מן השירותים המוצעים להם.

אחרי הכל, התכנסו כאן כדי להקל על התושבים ולהבטיח להם שירות עירוני פשוט ומשביע רצון, לא?

קישור לאתר המדד – https://digilocally.deloitte.co.il/Home

לכל הכתבות

תחבורה עירונית – פתרונות טכנולוגיים של המחר

מאת צוות MIC

מערך התחבורה הציבורית מיועד לספק מענה וניידות לציבור הרחב, באמצעות שילוב בין כלים ומערכות שיספקו נוחות, בטיחות ועלות שווה לכל נפש. על פניו מדובר בפתרון אופטימלי כאשר עלותו נמוכה במאות אחוזים מעלות רכישה ואחזקה של רכב פרטי. למרות זאת לתחבורה הציבורית בישראל מוניטין שלילי, וניתן לראות גידול של 4% בכמות כלי הרכב הפרטיים בישראל מדי שנה, העומד כיום על למעלה מ 3 מיליון רכבים פרטיים רשומים.
הסיבה העיקרית לחוסר הפופולריות של התחבורה הציבורית הוא מדד היעילות הנמוך שלה, כאשר זה נמדד באמצעים הניתנים לכימות, בקטגוריות שונות לרבות: זמינות, אמינות, ישירות, כמות החלפות, סנכרון בין מספר כלים וקווים במסלול הנסיעה, תדירות ותיאום.
עידוד השימוש בתחבורה ציבורית הוא אינטרס ברור של מדינת ישראל בכלל והרשויות המקומיות בפרט. תחבורה ציבורית יעילה מפחיתה זיהום אוויר ויוצרת סביבה ירוקה יותר, מפחיתה פקקים ועומסי תנועה ומצמצמת את הפערים הסוציואקונומיים בחברה.  הפתרונות הטכנולוגיים העתידיים שבאים לשדרג את שירותי התחבורה הציבורית נוגעים ברכבים עצמם, בתשתיות, בניהול התנועה ובאלמנטים רבים נוספים.

משכ"ל- החברה למשק ולכלכלה, באמצעות MIC, נותנת במה לחברות המובילות בעולם החדשנות בארץ ובעולם להציג חידושים ופתרונות טכנולוגיים, שיהיה ניתן להטמיע ברשויות המקומיות לטובת שיפור הניידות בעיר, התשתיות וכלי התחבורה לתנועה עירונית בכלל ולתחבורה ציבורית בפרט.

Tactile Mobility
חברת Tactile Mobility מציגה: מערכת מיפוי כבישים בזמן אמת תוך שידור המידע לענן, באמצעות רכבים עירוניים. המערכת אשר מותקנת על גבי רכבי העירייה, מיומנת באיתור ובזיהוי ליקויים ומפגעים, דוגמת: כתמי שמן ורטיבות על הכביש, סדקים ומהמורות, איכות האחיזה בכביש ודירוג איכות הכביש, כאשר כל אלו משוגרים בזמן אמת באמצעות תקשורת אינטרנטית לענן, ומאפשרים טיפול מידי במפגעים, שליחת התראות וניהול התנועה באזור על ידי הרשות המקומית.

GoGreen
המותג GoGreen בא לשפר את תפקוד הרמזורים בצמתים עמוסים ופקוקים, באמצעות יצירת אלגוריתם חכם אשר מודד בדייקנות את עומסי התנועה מכל כיווני התנועה בצומת, ומשנה את תכניות הזמנים והחלפת הרמזורים על פי צרכי הנסיעה והעומסים בפועל. ביישום של הטכנולוגיה נמצא כי בכוחה לצמצם את הפקקים ולנהל עומסים בצורה מיטבית ומלאה.

תחבורה גמישה

חברת Via Transportation מביאה את מערכת התחבורה הגמישה, אשר נועדה לייצר ולעודד נסיעות משותפות, בעלות נמוכה ובזמינות גבוהה לכל החפץ בכך. המערכת מאפשרת ניהול ציי רכב באמצעות שיתוף ומיפוי המידע, איתור מוקדם של נוסעים המיועדים לנסוע לאותו כיוון, ניהול מסלולים קבועים על פי זמנים קבועים, שידור מצב פניות ותפוסה בזמן אמת, חיבור למידע הנוגע למצב התנועה והתאמת מסלולים. המערכת בנויה על טכנולוגיית בינה מלאכותית ופועלת להנגשת פתרונות תחבורה לאוכלוסיות שונות על פי צרכיהן.
פתרון זה, אשר פעיל בלמעלה ממאה ועשרים מדינות שונות בעולם, הוכיח את עצמו בצמצום כלי הרכב הפרטיים על הכבישים, יעילות התחבורה השיתופית ולהגברת נוחות ושביעות רצון הנוסעים.

TraffiCal
מערכת דיגיטלית חכמה לניהול היסעים על ידי הרשות המקומית. המערכת מספקת מענה להסעת ילדים, עובדים והסעות מאורגנות אחרות. פועלת באמצעות מפה דיגיטלית להצגה אינטראקטיבית של נתוני האיסוף והפיזור, לוחות הזמנים, מאגר מידע הכולל את נתוני התלמידים, ההורים, המלווים והמפעילים- לתקשורת יעילה. המערכת מנוהלת באמצעות אפליקציה ומערך הרשאות צפיה על פי צורך, ומאפשרת שקיפות מלאה הן של הרשות כלפי התושבים באמצעות חשיפת הסכמי ההתקשרות והתנאים, והן של מיקום הילדים ונתונים אחרים אודות הנסיעה בעבור ההורים.

חלק ניכר מן הערים המובילות במדינת ישראל סובלות מהגירה שלילית וירידה באיכות החיים של התושבים, בשל אילוצי תעסוקה, פקקים וזיהום אוויר, כאשר אלה כרוכים זה בזה. שדרוג התחבורה הציבורית באמצעות מערכות טכנולוגיות מתקדמות יביא בהכרח לשיפור שביעות רצון התושבים, למיצוי אפשרויות תעסוקה וכלכלה ולהפחתה משמעותית בזיהום האוויר.