לכל הכתבות

אוסלו שופעת פרסים, אבל לא כאלה שאתם חושבים…

מאת צוות MIC

אוסלו, הבירה הנורבגית, ידועה בפרסים שלה, אבל היא לא רק מחלקת אותם, היא גם זוכה בהם. אוסלו זכתה בתואר הבירה הירוקה של אירופה לשנת 2019 על ידי הנציבות האירופית, והצטיידה באמצעים למימוש שאיפותיה הסביבתיות כבר בשלב מוקדם מאוד.

יש חשמל באוויר (ובכבישים)

היעדים הסביבתיים של אוסלו, בירת נורבגיה, הם יעדים שאפתניים במיוחד. כחלק מעמידה ביעדים אלו היא גם ממקמת את עצמה כמובילה העולמית בכל מה שקשור במכוניות חשמליות, כך לפי הגוף העצמאי OFV. אבל היא לא מסתפקת רק בהובלת הקטגוריה, אלא אף מתכננת לאסור מכירה של מכוניות עם מנועי בעירה פנימית החל משנת 2025 כדי לעמוד ביעדים שלה, הכוללים הפחתת פליטת גזי חממה (GHG) ב-50% עד 2020 (לעומת הרמות שהיו קיימות ב-1990) והפיכתם לפחמן ניטרלי עד שנת 2050.
כיוון שתנועת המכוניות בעיר מהווה כ-60% מפליטת גזי החממה, יש לשימוש במכוניות חשמליות משקל רב ביותר. זו הסיבה שבגללה אוסלו לא חסכה בתמריצים לקידום מכוניות חשמליות, הסירה את רוב המסים עליהן, מציעה עבורן חניה חינם וגישה לנקודות טעינה ומעבורות, ומתירה עבורן את השימוש בנתיבי תחבורה ציבורית. כי מה לא עושים כדי לקדם מטרה נעלה שכזו?

כאן בונים עיר ירוקה!

אם אי פעם תרצו לקבל אישור לפרויקט בניה כלשהו באוסלו, עליכם לדעת כי לצורך כך תידרשו להפחית את פליטת הפחמן ב-50%, להציע איכות עירונית וארכיטקטונית אמיתית, ולהיות ממוקמים ליד מרכז תחבורה ציבורית. כל אלה במסגרת פרויקט ייחודי בשם FutureBuilt, תכנית בת מעל ל-10 שנים, הכוללת הקמת 50 פרויקטים של בניין ופיתוח שכונות, על ידי חיבור שותפים פרטיים וציבוריים. בין הפרויקטים הללו נמצא בית ספר המונה כ-800 תלמידים והינו מודל של עיצוב אנרגיה פסיבית. האקלים הפנימי וצריכת האנרגיה שלו אוטומטיים לחלוטין, בעוד שמספר מקומות החניה לרכב הצטמצם באופן מכוון למינימום האפשרי, עם שימת דגש על עדיפות לחניית אופניים.
בניין נוסף שמהווה דוגמה מופתית להתנהלות באוסלו הוא ה-Gullhaug Torg – מגדל בן 16 קומות המכיל משרדים ודירות מגורים, ועם זאת אינו מציע חניה למכוניות כלל. במקום זאת הוא ממוקם קרוב למרכז תחבורה ציבורית. בנוסף, צריכת האנרגיה שלו היא כמעט אפסית ומקוזזת על ידי כמות האנרגיה המתחדשת שנוצרת בו, ולמעשה כל הבניין מחומם ומקורר ללא שימוש ברשת החשמל.

מדידת פליטת פחמן זה בדיוק כמו לספור כסף

כן, כן. מה ששמעתם.
אוסלו צופה להפחית את פליטות הפחמן שלה בשיעור של עד 95% עד שנת 2030 ומקווה להוות דוגמה לערים חכמות אחרות בעניין. כדי לעמוד ביעד הזה העיר התחייבה לספור פחמן בדיוק כמו שסופרים כסף. מה זה אומר? – אסטרטגיית האקלים והאנרגיה של אוסלו שילבה תקציבי אקלים בתהליך התקצוב של הממשלה. אל תטעו – לא מדובר על תקציב כספי, אלא ממש כפי שתקציבים פיננסיים מדווחים על הוצאה מקסימלית לשנה, תקציבי האקלים מציעים נפח פליטות מקסימלי. עד היום, העיר החכמה פיתחה תקציבי אקלים עד 2020 כשהראשון בוצע ב-2017. מעבר לכך, העירייה מבצעת בדיקה ומעקב שוטפים אחר ההתקדמות, מה שמאפשר לבצע תיקונים בתקציבים במידת הצורך, כך שההשקעות יבוצעו בצורה האפקטיבית ביותר.

אלה רק חלק מהדוגמאות בהן אוסלו מצטיינת, וכמו שאתם בטח רואים בעצמכם – היא לחלוטין חושבת מחוץ לקופסה. כי אם כבר "עיר חכמה" אז רק בחשיבה בגדול ומחוץ לקופסה!

לכל הכתבות

Ctrl C Ctrl V

מאת צוות MiC

מי אמר ש – Copy Paste זו התנהלות ארגונית גרועה?!  

יצירתיות ברשות ובארגון ממש לא מחייבת להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש ופעמים רבות Best Practice הוא שם המשחק. משבר הקורונה, אשר מייצר אתגרים רבים וחוסר ודאות בחיי התושבים ובפעילות הרשות המקומיתחייב רשויות רבות להתמודד עמו ביצירתיות וליצור פתרונות ששווה ללמוד מהם ואף להעתיק אותם, תוך אדפטציה למאפייני הרשות שלך.  

העתקה לא רק חוסכת שלבים של רעיונאות ופתרון בעיות, אלא גם מאפשרת צמצום בטווח הסיכון וחסכון בעלויות, זאת בהשוואה לחלוציות וראשוניות המצאתית   

שיתוף ידע בין הרשויות המקומיות, במיוחד לנוכח האתגרים המגוונים בחסות הקורונה, ייתן ערך רב ונוכל להרוויח רבות מכך כחברה. ראוי לציין שקיימות מספר פלטפורמות מעניינות לשיתוף ידע ופרויקטים בין הרשויות המקומיות.  

לדוגמא, המיזם הלאומי 265 לפיתוח ושיתוף ידע לקידום דיגיטציה ברשויות המקומיות, מתבצע בשיתוף פעולה של משרד הפנים באמצעות מפעם עמק יזרעאל והמשרד לשוויון חברתי- מטה ישראל דיגיטלית. מטרת המיזם להרחיב ולהנגיש שירותים דיגיטליים לתושבי הרשויות המקומיות וכן לצמצם פערים בין הרשויות המקומיות באמצעות כלים דיגיטלייםבאתר ניתן למצוא קטגוריה ספציפית של "קורונה ברשויות"קשה לקבוע מי מבין המיזמים יחשב בעתיד ל Best Practiceאולם בהחלט מומלץ ראשית לבדוק את התוכן המוצא באתר המיזם, לפתוח את הראש ולבחון האם קיימים פרויקטים ושיתופי פעולה שיוכלו להיטיב עם הרשות שלכם 

ליקטנו עבורכם מספר דוגמאות מעניינות שעשויות להיות רלוונטיות ליישום.  

1. עיריית טירה – מפה חיה (מקושרת GIS) לתמיכה בעסקים:

נוכח וירוס הקורונה אנשים נדרשים להישאר בבתים ופרנסתם של עסקים מקומיים נפגעת. מהות הפרויקט היא פלטפורמה דיגיטלית, שבה עסקים יוכלו לפרסם את המוצרים החיוניים שהם יכולים לספק. הפרויקט הוא שיתוף פעולה ייחודי בין עיריית טירה, שהעלתה את הצורך ואשכול נגב מזרחי שסיפק את הפתרון הטכנולוגי. עיריית טירה ערכה אפיון של שאלון לבעלי העסקים והאשכול התנדב לסייע בהקמת ושדרוג הכלי הדיגיטלי – שאלון לבעלי העסקים ומפת GIS המכילה את כלל העסקים.  

 

2. עיריית חדרה – אפליקציה לחלוקת מזון לנזקקים בימי הקורונה: 

המערכת משייכת כתובות של משפחות נזקקות למתנדבים ומשפרת את חוויית המתנדב, בכך שהיא מאפשרת גישה מהירה לווייזחיוג למשפחה בלחיצת כפתורדיווח קל על מסירת המשלוח ו/או בעיות ותקלות אם קורות בדרך. עבור הארגון המערכת מאפשרת ניהול ההיערכות וחלוקת הסלים בקלות וביעילות. בזמן החלוקה המערכת מציגה תמונת מצב עדכנית הכוללת אילו משפחות קיבלו סל בהצלחה, היכן יש בעיות ועוד. 

 

3. מועצה אזורית גוש עציון – איתור תלמידים בהסעות לצורך מיפוי קרבה לחולי קורונה: 

המועצה האזורית ערכה קובץ דיגיטלי עם מערך מתנדבים ותלמידים אחראים, אשר ממלאים טופס מקוון בתחילת הנסיעה בהסעה. במידה ויש חולי קורונה, מייצאים את המידע שנאסף בטפסים לקובץ אקסל וכך ממפים היכן ישבו כל התלמידים ומי צריך להיכנס לבידוד.  

 

פלטפורמה מעניינת נוספת לשיתוף ידע ומיזמים ברשויות המקומיות היא קבוצת הפייסבוק "עיריות בימי קורונה". הקבוצה מכילה שיתופים של פרויקטים, ידע שנאסף ברשויות מקומיות בישראל ובחו"ל, מאמרים מקצועיים בתחומי העיסוק השונים ברשויות, סקרי דעת קהל ועוד.  

 

לכל הכתבות

פוקוס על עיר חכמה בישראל – והפעם: אשדוד

מאת צוות MIC

קרוב ל-90% מאוכלוסיית מדינת ישראל חיים במרחבים האורבניים: בערים המרכזיות, בערי הפריפריה וברשויות המקומיות. למרות העניין הרב בפוליטיקה הארצית, הגורמים המשפיעים ביותר על איכות חיי התושבים בישראל הן דווקא הרשויות המקומיות. הרשות המקומית מספקת לתושבים שירותים בתחומי חינוך, פנאי, טיפול בפסולת ומחזור, תנועה, תחבורה וניידות, תעסוקה, איכות הסביבה, סייבר והגנה ותשתיות. התנהלות חכמה ואחראית של הרשות תשפיע לטובה על אורח חיי התושבים ומדד האושר שלהם, והן תביא לחיסכון כלכלי ישיר עבורם. חשוב לציין כי המושג עיר חכמה מתייחס לקשת רחבה של נושאים, ונמדד תוך דירוג כל אחד ואחד מהם, כאשר המרכז הבינתחומי בהרצליה יצר מדד אחיד ואובייקטיבי המביא בחשבון מספר תחומי פעילות המגדירים מהי למעשה עיר חכמה:

• עיר בטוחה- ניהול מערכי בטיחות, תשתיות השמות דגש על בטיחות בדרכים, שירות עירוני ומשטרתי יעיל, מערכות מיגון אזרחיות.
• עיר דיגיטלית- שירות לתושב באמצעים דיגיטליים ויעילים תוך צמצום הבירוקרטיה. אפשרות בחירה בין אמצעים דיגיטליים שונים, נגישות השירות.
• עיר מקיימת- קיימות סביבתית, מחזור, פינוי פסולת באמצעים מתקדמים.
• עיר יעילה- יעילות אנרגטית וחיסכון בהוצאות הרשות, יעילות בניהול עובדים והצבת חלופות שירות טכנולוגיות.
• עיר לומדת- עדכנות מקצועית, שילוב של מערכות וכלים חדישים, מינוי אנשי מפתח ברשות ללמידה והיכרות עם תחום הערים החכמות.

העיר אשדוד היא עיר חוף דרומית, אשר מדורגת שישית במספר בגודלה ביחס לערי ישראל, ומאכלסת קרוב ל-230000 תושבים.
במדד הערים החכמות שקבע המרכז הבינתחומי בהרצליה, ומתבסס על מספר קטגוריות, בולטת העיר אשדוד במדדי אסטרטגיה עירונית לעיר חכמה ומקיימת, ניהול עירוני חכם ומבוסס מידע, בינוי, קיימות ותשתיות חכמות, ומדדי חדשנות, חינוך וכלכלה מקומית.

בין המיזמים הבולטים בעיר אשדוד שממצבים אותה כאחת מן הערים החכמות בישראל:

מרכז תחבורה חכמה– באשדוד קיים כיום מרכז התחבורה החכמה המתקדם בישראל, REWAY, אשר מיישם טכנולוגיות מתקדמות בתחום התחבורה החכמה והאוטונומית. תכנון התחבורה בעיר מתבסס על היתרונות של העיר דוגמת נמל אשדוד, רצועת החוף, משאבים לוגיסטיים ופיתוח כבישים חכמים לניהול התנועה בזמן אמת, מייצר פתרונות המעודדים שימוש בתחבורה שיתופית ובתחבורה ציבורית ומשלב פתרונות תחברה ירוקה דוגמת מסלולי אופניים בטוחים וכלי רכב ירוקים.

חממה טכנולוגית– בשיתוף עם קבוצת שטראוס, הקימה עיריית אשדוד חממה טכנולוגית מובילה בתחומה, אשר ייעודה הוא השקעה במיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בענף תעשיית המזון. החממה חותרת לתהליכי פיתוח וייצור מזון איכותי ובריא, ומייצר לעיר אשדוד השקעות וליווי מקצועי במיזמים השונים, יוצר מודעות ומשיכה להשכלה מדעית עבור צעירי העיר, ומייצר תעסוקה ומקומות עבודה.

מרכז מפת"ח- העיר אשדוד מעמידה לרשות אחת האוכלוסיות הבולטות בעיר, האוכלוסייה החרדית, מרכז לפיתוח תעסוקה לחרדים, אשר משלב גברים ונשים מן המגזר במעגל העבודה, תוך התאמה לצרכיהם ויכולותיהם, קיום הכשרות ויזמות אשר מושכת מרכזי תעסוקה מותאמים לעיר. הפרויקט מתבצע בשיתוף IBM.

מתחם HUB– מתחם הממוקם במרכז הצעירים העירוני, ומספק סביבת עבודה שיתופית, מרכז אזורי לעסקים, את תכנית המאיץ העסקי של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, תמיכה וייעוץ עסקי.

שירותים דיגיטליים לתושב– עיריית אשדוד מתגאה בייעול השירות לתושבים במגוון אמצעים דיגיטליים: אפליקציית אשדודית המעמידה לרשות התושב נגישות למידע וביצוע פעולות, אתר אינטרנט עשיר השם דגש על חוויית משתמש אופטימלית, אפשרות הרשמה למוסדות חינוך ופעילויות פנאי, ביצוע תשלומים, בירורים, הורדת טפסים ואחרים.

משכ"ל, המרכז לחדשנות, באמצעות מרכז המבקרים MIC, מעמיד לרשות עובדי הרשויות בישראל מרכז מבקרים חדשני ומלהיב, החושף באמצעים וויזואליים וחווייתיים, מגוון מערכות, טכנולוגיות ואפשרויות לשיפור השירות לתושב, ליעילות אנרגטית ויצירת עיר ירוקה יותר, להטמעת מערכות תחבורה, בטיחות, ניהול משק המים ורבות נוספות, תחת העקרונות של ערים חכמות בישראל.

לכל הכתבות

ציריך – לא רק נופים וחנויות יוקרה

מאת צוות MIC

כמעט ואין אדם בעולם שמגיע לשוויץ ולא עוצר בציריך. היא אמנם לא עיר הבירה של שוויץ, אבל היא בהחלט הבירה הכלכלית והמסחרית שלה. אין כמו היופי שלה, האטרקציות והמוזיאונים שלה, האגם והשבילים הציוריים של מרכז אלטשטאדט. אבל בציריך יש יותר מנופים ושופינג בחנויות יוקרה.  ציריך היא העיר הגדולה בשוויץ, והיא מתעתדת לצמוח בגודלה בעוד כרבע במהלך 20 השנים הקרובות. צמיחה כזו היא לא משהו שניתן להתעלם ממנו, והיא מציבה אתגרים משמעותיים לעיר מבחינת שימור ושיפור איכות החיים של תושביה ומבקריה הרבים. טכנולוגיות חדשות וטרנספורמציה דיגיטלית מציעות פוטנציאל גדול לפתרון לכך. לא לחינם העיר מתהדרת במיקום ה-3 במדד הערים החכמות העולמי של מכון המחקר IMD לשנת 2021.

לכל דבר יש מחיר

לפעמים הפתרון הטוב והחכם ביותר לבעיה מסוימת הוא לאו דווקא דיגיטלי. בציריך שמו לב לכמויות האשפה האימתניות שמיוצרות בה ע"י התושבים. הפתרון שלהם פשוט מאוד: התושבים נדרשים להשליך אשפה בשקיות אשפה שעולות בסביבות 4.25$ כל אחת. כתוצאה מכך, כמות הזבל הביתי ירדה בכ-40%, ותושב ציריך ממוצע מייצר 25% פחות פסולת מאשר אזרח אירופאי ממוצע.

אין חניה!

בציריך מתגוררים כ-400 אלף תושבים, ובכל זאת הם לגמרי בסדר עם העובדה שאין בה מקומות חניה בשפע. יותר מזה, הם אלה שהצביעו בעד צמצום מקומות החניה על מנת להגדיל את איכות החיים ע"י הפחתת הרכבים על הכביש, ובכך הפחתת זיהום האוויר. כיום העיר מציעה מגוון רחב של אפשרויות נסיעה – מהחשמליות הישנות, דרך רכבת מהירה, אוטובוסים ואפילו סירות על הנהר. ב-1987 נערך בעיר סקר, שבו תמכו למעלה מ-60% מהתושבים בצעדים דרסטיים לצמצום מקומות החניה. התוצאה: ירידה של 50% בתנועת מכוניות. באזורים מסוימים בלב העיר ירדה תנועת המכוניות אפילו ב-90%. כ-50% מהתנועה בעיר מתבצעת בתחבורה ציבורית. רבע נוסף מהתנועה בעיר נעשית באמצעי תחבורה לא ממונעים, כמו אופניים והליכה רגלית. התנועה בעיר באמצעות מכונית פרטיות עומדת רק על 4%.

ציריך מחברת בין אנשים

כשמדברים על המונח "חכם" מדברים, בין היתר, על חיבור בין אנשים, ארגונים ותשתיות, כך שייווצר ערך מוסף חברתי, אקולוגי וכלכלי. ציריך מקדמת אינטראקציה פנימית וחיצונית חוצת גבולות בין מחלקות השירות השונות בעירייה, לבין האוכלוסייה, העסקים, המדע והתרבות. בדרך זו, היא מעודדת את תושביה להיות שותפים מלאים בכל מה שקורה בעיר ומאפשרת הזדמנויות דיגיטליות שוות לכל התושבים והמבקרים בה. אין ספק, ולו קל שבקלים, שציריך מצליחה במיוחד בתחום הערים החכמות. קיים דגש מיוחד על קטגוריית שירותי הבריאות והבטיחות, תברואה בסיסית, שירותי מיחזור, בטיחות הציבור ושירותי הרפואה, שכולם זוכים לציון גבוה בסקר הערים החכמות. המשיבים על הסקר גם העניקו ציונים גבוהים למערכת התחבורה הציבורית של ציריך, והעיר דורגה באופן חיובי גם בשל איכות החינוך והזדמנויות הלמידה שלה.
אז אם כבר ערים חכמות שכוללות בתוכן גם נוף ירוק, כמו ציריך – אנחנו לגמרי ירוקים מקנאה. הבנתם מה עשינו פה?…

לכל הכתבות

תחבורה עירונית – פתרונות טכנולוגיים של המחר

מאת צוות MIC

מערך התחבורה הציבורית מיועד לספק מענה וניידות לציבור הרחב, באמצעות שילוב בין כלים ומערכות שיספקו נוחות, בטיחות ועלות שווה לכל נפש. על פניו מדובר בפתרון אופטימלי כאשר עלותו נמוכה במאות אחוזים מעלות רכישה ואחזקה של רכב פרטי. למרות זאת לתחבורה הציבורית בישראל מוניטין שלילי, וניתן לראות גידול של 4% בכמות כלי הרכב הפרטיים בישראל מדי שנה, העומד כיום על למעלה מ 3 מיליון רכבים פרטיים רשומים.
הסיבה העיקרית לחוסר הפופולריות של התחבורה הציבורית הוא מדד היעילות הנמוך שלה, כאשר זה נמדד באמצעים הניתנים לכימות, בקטגוריות שונות לרבות: זמינות, אמינות, ישירות, כמות החלפות, סנכרון בין מספר כלים וקווים במסלול הנסיעה, תדירות ותיאום.
עידוד השימוש בתחבורה ציבורית הוא אינטרס ברור של מדינת ישראל בכלל והרשויות המקומיות בפרט. תחבורה ציבורית יעילה מפחיתה זיהום אוויר ויוצרת סביבה ירוקה יותר, מפחיתה פקקים ועומסי תנועה ומצמצמת את הפערים הסוציואקונומיים בחברה.  הפתרונות הטכנולוגיים העתידיים שבאים לשדרג את שירותי התחבורה הציבורית נוגעים ברכבים עצמם, בתשתיות, בניהול התנועה ובאלמנטים רבים נוספים.

משכ"ל- החברה למשק ולכלכלה, באמצעות MIC, נותנת במה לחברות המובילות בעולם החדשנות בארץ ובעולם להציג חידושים ופתרונות טכנולוגיים, שיהיה ניתן להטמיע ברשויות המקומיות לטובת שיפור הניידות בעיר, התשתיות וכלי התחבורה לתנועה עירונית בכלל ולתחבורה ציבורית בפרט.

Tactile Mobility
חברת Tactile Mobility מציגה: מערכת מיפוי כבישים בזמן אמת תוך שידור המידע לענן, באמצעות רכבים עירוניים. המערכת אשר מותקנת על גבי רכבי העירייה, מיומנת באיתור ובזיהוי ליקויים ומפגעים, דוגמת: כתמי שמן ורטיבות על הכביש, סדקים ומהמורות, איכות האחיזה בכביש ודירוג איכות הכביש, כאשר כל אלו משוגרים בזמן אמת באמצעות תקשורת אינטרנטית לענן, ומאפשרים טיפול מידי במפגעים, שליחת התראות וניהול התנועה באזור על ידי הרשות המקומית.

GoGreen
המותג GoGreen בא לשפר את תפקוד הרמזורים בצמתים עמוסים ופקוקים, באמצעות יצירת אלגוריתם חכם אשר מודד בדייקנות את עומסי התנועה מכל כיווני התנועה בצומת, ומשנה את תכניות הזמנים והחלפת הרמזורים על פי צרכי הנסיעה והעומסים בפועל. ביישום של הטכנולוגיה נמצא כי בכוחה לצמצם את הפקקים ולנהל עומסים בצורה מיטבית ומלאה.

תחבורה גמישה

חברת Via Transportation מביאה את מערכת התחבורה הגמישה, אשר נועדה לייצר ולעודד נסיעות משותפות, בעלות נמוכה ובזמינות גבוהה לכל החפץ בכך. המערכת מאפשרת ניהול ציי רכב באמצעות שיתוף ומיפוי המידע, איתור מוקדם של נוסעים המיועדים לנסוע לאותו כיוון, ניהול מסלולים קבועים על פי זמנים קבועים, שידור מצב פניות ותפוסה בזמן אמת, חיבור למידע הנוגע למצב התנועה והתאמת מסלולים. המערכת בנויה על טכנולוגיית בינה מלאכותית ופועלת להנגשת פתרונות תחבורה לאוכלוסיות שונות על פי צרכיהן.
פתרון זה, אשר פעיל בלמעלה ממאה ועשרים מדינות שונות בעולם, הוכיח את עצמו בצמצום כלי הרכב הפרטיים על הכבישים, יעילות התחבורה השיתופית ולהגברת נוחות ושביעות רצון הנוסעים.

TraffiCal
מערכת דיגיטלית חכמה לניהול היסעים על ידי הרשות המקומית. המערכת מספקת מענה להסעת ילדים, עובדים והסעות מאורגנות אחרות. פועלת באמצעות מפה דיגיטלית להצגה אינטראקטיבית של נתוני האיסוף והפיזור, לוחות הזמנים, מאגר מידע הכולל את נתוני התלמידים, ההורים, המלווים והמפעילים- לתקשורת יעילה. המערכת מנוהלת באמצעות אפליקציה ומערך הרשאות צפיה על פי צורך, ומאפשרת שקיפות מלאה הן של הרשות כלפי התושבים באמצעות חשיפת הסכמי ההתקשרות והתנאים, והן של מיקום הילדים ונתונים אחרים אודות הנסיעה בעבור ההורים.

חלק ניכר מן הערים המובילות במדינת ישראל סובלות מהגירה שלילית וירידה באיכות החיים של התושבים, בשל אילוצי תעסוקה, פקקים וזיהום אוויר, כאשר אלה כרוכים זה בזה. שדרוג התחבורה הציבורית באמצעות מערכות טכנולוגיות מתקדמות יביא בהכרח לשיפור שביעות רצון התושבים, למיצוי אפשרויות תעסוקה וכלכלה ולהפחתה משמעותית בזיהום האוויר.