שעון קיץ וההשפעות על הרשויות המקומיות

מדי שנה, החל מחודש מרץ ועד סיומו של חודש אוקטובר, נהוג בישראל שעון הקיץ, בו מחוגי השעון זזים שעה אחת קדימה, ומספקים שעת אור נוספת. בעוד שבאירופה נהוג שעון קיץ 211 ימים בשנה, ובארה”ב 239 ימים בשנה, בישראל עומד שעון הקיץ על 182 ימים בממוצע (התאריכים המדויקים נקבעים מדי שנה).

להלן מספר סיבות ויתרונות למעבר לשעון קיץ:

חיסכון באנרגיה – הוספת שעת אור יום ליממה בשעות אחר הצהריים דוחה בשעה את הצורך לעשות שימוש בתאורה מתועשת וגוזלת אנרגיה. מדובר בחיסכון בתאורת רחוב, ותאורה בכבישים ומתקנים ציבוריים מה שמביא לשיפור היעילות האנרגטית ולחיסכון כלכלי לרשות.
תיירות – תיירות חוץ ותיירות פנים מהוות מנוע צמיחה לכלכלה המקומית. ריבוי שעות אור מביא תיירים אל המתחמים הציבוריים, חופי הים ובריכות השחייה, המסעדות ומתחמי המסחר, מה שמספק דחיפה לכלכלה המקומית.
תרבות הפנאי – הוספת שעת אור ליום תורמת לשיפור איכות החיים ורווחת הפרט, עידוד תרבות פנאי משפחתית וקהילתית. שעון הקיץ מאפשר חיי משפחה טובים יותר, כי כאשר חוזרים מהעבודה ויש עדיין אור בחוץ, יכולים ההורים לצאת לפעילות משותפת עם הילדים. ציבור התושבים מגדיל את הבילוי ותרבות הפנאי במרחבים הציבוריים, מה שמחד גיסא מסייע לעסקים המקומיים ולכלכלה, ומאידך גיסא מצריך מן הרשות המקומית מענה לפעילויות פנאי ובידור במרחבים הציבוריים.
תחבורה – התאמת השעון למדינות אירופה תורמת להגברת הבטיחות בדרכים ולמשק האנרגיה. שעון הקיץ חשוב גם למלחמה בתאונות הדרכים, כי העדיפות היא תמיד לנסיעה באור יום.
תפוקת עובדים – ארגונים מדווחים על עלייה בתפוקת העובדים בשעון הקיץ לעומת ירידה בחורף, כאשר נמצא קשר ישיר בין שעות אור ושמש להשפעה על מצב הרוח, הדינמיות והיעילות של העובדים.
חשוב לציין שלמרות היתרונות הללו במרבית הפרמטרים מדובר בתועלת שאינה ניתנת לכימות ולמדידה, וכי יש הטוענים כי היכן שבאים לידי ביטוי היתרונות של שעון הקיץ – ניתן לראות את החיסרון בשעת הבוקר המוקדמת והחשוכה.

הרשויות המקומיות בישראל מהוות את הזרוע הביצועית למדיניות הממשלה, כאשר המעבר בין השעונים הוא אחד מן הפרמטרים הדורשים היערכות של הרשות ומשפיעים עליה.
בין תחומי האחריות והפעילות של הרשות המקומית:
• שינוי והכוונת תאורת הרחוב והמתחמים הציבוריים
• תאום אל מול חברת החשמל לבחינת רזרבות והבטחת אספקה סדירה של חשמל בעיר.
• בחינה והתאמה של סידורי עבודה, תוך מתן דגש על עובדי שפ”ע, ניקיון ותחזוקה העובדים בתנאי חוץ.
• הרחבה ומתן מענה בתחום פעילויות הפנאי לתושבים
• מתן דגש על בטיחות בדרכים בימי המעבר בין השעונים
• שינוי והתאמת שעות פעילות במוסדות דתיים כגןן: בתי הכנסת, מקוואות וכיו”ב

חשוב לציין כי טכנולוגיות מתקדמות ופיתוחים חדשניים של מערכות וכלים העומדים לטובת הרשויות המקומיות בישראל כיום, מסייעים בהגברת היעילות האנרגטית, בשמירה על הבטיחות והסדר הציבורי, בשליטה אופטימלית בתאורה ובמערכות נוספות בעיר תוך גמישות, דינמיות והתאמה לצורך, ולא בכפיפות לשעון כזה או אחר ובשיפור והתאמת השירות לתושב. במרכז החדשנות – MIC ניתן להתרשם ממערכות תאורה חכמה, ניהול אנרגטי ותפעול של מבנים מסחריים, פתרונות בתחומי התחבורה, חניה, בטחון סייבר ומצלמות, אשפה ומים, ומגוון חידושים שיאפשרו חיסכון והתייעלות שאינם תלויים בשינוי השעון וניתנים ליישום ולמתן תרומה מהותית לעיר בשלל היבטים.